בס"ד לכבוד הרב שלום! אני בן 15 לומד בישיבה תיכונית, תימני שנוהג על פי הלכות הרמב"ם. ברצוני לשאול האם על פי הרמב"ם מותר להסתפר ולהתגלח בכל ימי ספירת העומר?

לכבוד הרב שלום רב .. נשאלה סוגיה בהקשר לשאלה נער שהגיע לבר מצוה בתאריך עברי בימי ספירת העומר... וכפי הבנתי עליה לתורה נעשית בתאריך העברי כמדומני שבת לפני או אחרי התאריך.. ביודעי שמכרי היה באירוע בר מצוה של חרדים בימי ספירת העומר והיא נערכה כמתכונתה עם שירים. האם אפשר היה לדחות אירוע זה אחר ספירת העומר.. ולא במחויב לקיים בתאריך העברי בימי ספירת העומר אודה לך על תשובתך אביעד.

שלום לכבוד הרב,
מס' שאלות לגבי שימוש בחגז לדעת הרב או שיטת הרמב"ם
א. האם חייבים לכוון את זמן הכיבוי לפני שמדליקים את האש?
ב. אם התשובה היא כן, מה הזמן המינימלי שאפשר לכוון את הכיבוי אליו, (האם אפשר לכוון שעוד 5 דקות האש תתכבה או שצריך יותר)?
ג. האם מותר להנמיך\ להגביר את עוצמת האש בהייותה דולקת?
תודה לכבוד הרב...

בס"ד כח ניסן תשע"ב

השלום והברכה לך מורנו ורבנו אביר הרועים שלי"טא

רציתי לשאול איך לנהוג בענין חימום אוכל בשבת הן קר הן חם

בתודה וברכה

האם ברכה שאדם בירך כשהוא תחת איסור "אל תאכלו על הדם" היא ברכה לבטלה? נ"מ כשאדם שכח שהוא חייב בתפילת תשלומין ואסור באכילה לפניה (לפי המ"ב וסיעתו עכ"פ) אם בירך על מאכלים לארוחת צהריים ואז נזכר כי לא התפלל תשלומין.. (והרי עושה רק 18 בלי חרזה ואין כאן היסח דעת) האם יברך שוב על כל המאכלים? והאם יש נ"מ לברכה אחרונה (כמו כן השאלה לגבי שכח שהוא צום..") אנא מן הרב שיענה לי לפי הדעות שהצגתי גם אם חולק עליהן בעיקרן (שתשלומין אוסר אכילה ושאין היסח דעת)

ילמדנו רבנו:
1. מהי החובה המינימלית של ספור יציאת מצרים מדאורייתא. האם פירושו המפורסם של ר' חיים (שאלה, גנות וטעמים) מוכרח בדעת הרמב"ם.
2. מי שדרש את ארמי (חמץ ומצה, ז ד), ולא אמר את ר"ג - האם לא יצא י"ח מדאורייתא?
3. המונח "צריך" נידון בהקשרים שונים (שדי חמ"ד, מערכת הצד"י, ועוד רבים). הוא מופיע בין היתר בהלכות חמץ ומצה: (ג) וצריך לעשות שינוי בלילה (ד) וצריך להתחיל בגנות. האם יש למונח משמעות דווקנית בשפת הרמב"ם ובכל משנה תורה: דרבנן ולא דאורייתא, לכתחילה ולא בדיעבד וכד', ומהי? ותשואות חן חן על תשובותיו הרבות

לק"י

לכבוד הרב שלום וברכה!

1) מי שאינו יכול להגיע לבית הכנסת ולהתפלל עם הציבור, נראה ממסכת ברכות (סוף דף ז,ב) שיש לפחות להתפלל בשעה שהציבור מתפללים. וכן פסק מרן בשו"ע. אך רבנו הרמב"ם והרי"ף השמיטו את הסוגיא הזו, ולא פסקו אותה. א) מדוע? ב) כיצד יש לנהוג למעשה?

בהקדמה המופיעה ביד החזקה מציין הרמב"ם בכותרת את ארבעת ראשי הנזק. לכאורה הסדר אינו מתאים לאף אחת מהדעות בגמרא. ובוודאי שונה מדעת המשנה. מה הסיבה לסדר משונה זה?