שלום לכם. אני קבלן שיפוצים, וביצעתי שיפוץ בדירה שגר בה אדם ששוכר את הדירה, איחרתי במסירת ובגמירת השיפוץ, דבר שקורה לפעמים. הדייר הסכים לשיפוץ לפי לוח הזמנים המקורי. הדייר טוען בפני בעל הדירה שהוא הלקוח שלי שיוריד לו משכר הדירה 2000 שקלים, בגלל שהדייר טוען שנגרמה לו עוגמת נפש נוספת שלא הייתה צריכה להיות בגלל האיחור. הלקוח שלי טוען בפני שאני צריך לשאת בהפסד של ה - 2000 שקלים האלו האם נכונה טענה זו. למרות שאין בינינו אף סעיף שמדבר על פיצויים או על עוגמת נפש, במקרה של איחורים. הרב אם אפשר תשובה עם מקורות מנומקת אני צריך תשובה זו גם בשביל ידע הלכתי. ממש
תודה

לק"י שלום לכבוד הרב!
אישה שטבילתה יוצאת בערב שבת האם מותר לה להדליק נרות מוקדם מעט מהזמן הכתוב בלוח ולא לקבל עליה שבת ואחרי כן לנסוע למקום סמוך למקווה (כמובן שהחזרה בליל שבת תעשה ברגל)?
תודה מראש!

לרב שלום.
1. ע"פ שיטת הרב קאפח ברמב"ם מתי זמן השקיעה וצה"כ? אודה לרב אם יציין גם את הזמן המוערך לפי הלוח הידוע היום.
2. האם אפשרי להתפלל ערבית מפלג המנחה (בהנחה שהפללתי מנחה גדולה)? יש להשלים רק ק"ש לאחר צה"כ?
3. במידה והגיע הזמן המצויין בלוח לכניסת השבת ועדיין לא הכנסתי את השבת, האם מותר לכתחילה לעשות לעשות מלאכה בהסתמך על זמן השקיעה לפי הרמב"ם (שאלה
1)?

לכבוד הרב.

האם הרב יוכל לענות לי על מה מברך אדם (ברכה ראשונה ואחרונה) כשאוכל -
א. פסק זמן - חטיף שוקולד עם בסקוויט.
ב. שלווה - חטיף מחיטה שעל ההכשר כתוב שהברכה הראשונה היא
ב. אדמה.
ג. בוטנים אמריקאיים - על ההכשר כתוב שהברכה הראשונה היא מ. מזונות. יישר כוח.

שלום לכבוד הרב!
תודה על האפשרות לשאול וללמוד, ובכן שאלתי:
למה הרמב"ם לא כתב במ"ת את הברכה "בורא נפשות" במלאוה, כפי שהוא כותב אותה בפירושו למשנה? ואם כבר בברכה זו עסקינן, מאיפה נוצר הנוסח המסובך והלא מובן של ברכה זו?
ושכרו כפול מן בשמים,
אלישבע

נער שנבדק לפני גיל 13 ונמצא שהביא שערות. ולאחר גיל 13 נבדק ומצאו שערות. האם יחשבו שומה או יחשבו כסימן בגרות. הואיל והרמב"ם כתב בהלכות אישות בפרק ב' הלכה כ "ונודע שהם שומא" ובמקרה דידן כשנבדק לפני גיל 13 לא נודע בבירור שהן שומא אלא נראו שערות בסתם או שמא נאמר שאין הבדל ותמיד שערות לפני גיל 13 יחשבו שומה.

לכבוד הרב - התקשיתי בהבנת ההבדל בין רובו של שבט שעבד ע"ז לבין יותר ממאה עד רובו של שבט. בפרק ד הלכה ב' כותב הרמב"ם - אבל אם הודח רובו של שבט דנין אותם כיחידים. ובהלכה ו כתב - נמצאו רובה מעלין אותן לבית דין הגדול וגומרין שם דינם והורגין כל אלו שעבדו בסייף. ומכין את כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים אם הודחה כולה. ואם נמצאו העובדים רובה מכים את כל הטף ונשים של עובדים לפי חרב במה מתבטא השוני של - דנים אותם כיחידים? שהרי כותה בהלכה ו נמצאו רובה והדין שכתב זה כמו של עיר נידחת וזה לא כיחידים
תודה רבה וכל טוב