נאמר בברכ' ד' נג: "ורבא אמר יאותו לאורו ממש.. כדי שיכיר בין מלוזמא .. ונראה מכך לענ"ד שההבדלה צריכה לבוא מכח אור האבוקה ושאלתי אם כן כיצד מברכין על הנר בחדר המואר במנורה. האם זה לכתחילה או בדיעבד? תבורך מפי עליון.

שלום לכבוד המארי לאחותי ובעלה יש בעיות כספיות ואני צריך יכול ורוצה לעזור להם. הבעיה היא שלגיסי לא ממש נעים לקחת ממני כסף. הדרך היחידה שאני חושב עליה היא דרך אימא שלי. אני צריך עצה איך לתת ?

לק"י לכבוד הרב שלום. מה מברכים כשמריחים קינמון טחון? ה' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.

שלום וברכה כבוד הרב!

לכבוד הרב שליט"א שלום רב פ"ד ה"ח כותב "עזרא ובית דינו תקנו שלא יקרא בעל קרי לבדו משאר טמאין עד שיטבול... לפי שאין ד"ת מקבלין טומאה אלא עומדין בטהרתן לעולם". ובהערה מביא מארי את לשונו בפיהמ"ש : ופסק הלכה שאין דברי תורה מקבלין טומאה ומותר לו לקרות ק"ש ולברך לפניה ולאחריה... אע"פ שהוא בעל קרי. כיצד דבריו מסתדרים עם מה שכתב בפ"ג ה"ב : אין קורין לא בבית המרחץ ולא בבית הכסא... ולא בבית הקברות ולא בצד המת עצמו" ומארי בהערות כתב :וטעמא משום דהוי מקום טומאה. ראיתי לבסוף שמארי כותב בפ"ד הערה כ' : ובמקום אחר הבחנתי בין טומאת המקום שאדם יכול לצאת ממנו ולקיים מצותיו ובין טומאת האדם עצמו באחת הטומאות...

לכבוד הרב שליט"א סליחה על ששלחתי הרבה שאלות בבת אחת אז פיצלתי את השאלות
1) פ"ד, א) אדם שנשא אישה פטור מק"ש - בלילה או גם ביום?
ב) במקרה זה מארי בהערותיו נראה שלא הכריע לאחד מהמפרשים אלא רק הביא את שיטותיהם. כיצד אי יכול לדעת במקרה זה או כזה מה ההלכה?
2) בהלכה ג' מי שמת לו מת שהוא חייב להתאבל עליו עד שיקברנו, גם כאן בהערות מארי לא הביע דעתו בשיטות. איך אוכל לדעת מה ההלכה בדין אדם שמת לו מת ולא מוטל עליו לקברו שמארי הביא דברי הכס"מ ודברי החולק פת"ש סימן שמ"א ס"ק כא' שסובר שהרמב"ם כתב "עד שיקברנו" ולא עד שיקבר?

לק"י לכבוד הרה"ג שלום. 1- כיצד מלפפים את שלוש הכריכות של התפילין על האצבע האמצעית על פי מנהג תימן? 2- נדמה לי שהרמב"ם כותב שאדם צריך להעדיף את הקבוע אף על פי שיש בו רווח מועט, על פני הרווח המרובה שאינו קבוע. כרגע אני בהתלבטות לגבי עבודתי. אני מורה במקצועי, ועובד כמורה בבעלות של גוף ציבורי מזה 14 שנה. יש לי קביעות באותו מקום, אולם העבודה עצמה היא עם תלמידים קשים והנהלה מאוד תובענית ולא נוחה. בבית ספר זה אני מלמד מקצועות קודש ומדעים. ובו יש השתלמויות מרובות ללא תכלית רק כדי לרצות את הפיקוח. והדבר גוזל ממני זמן יקר של לימוד.

לכבוד הרב שלום רב בהקדמת רבנו לספרו הקדוש מורה הנבוכים (בתרגום המורנו הרב יוסף קאפח) הוא אומר "וכן ימצא במדרשות ובהגדות סתירות גדולות כפי הסבה הזו, ולפיכך אומרים אין מקשין בהגדה". האם הרב יכול להרחיב ולהסביר בנושא כי מעט קשה לי להבין את האופן בו מתייחסים לדברי הגדה לאור הקדמה זאת. תבורך מפי עליון ישראל