א. לשיטת רבנו, מותר לקשור יחד את החוט של התכלת עם הלבן שחייב דווקא לשזור?
ואם מותר לקשור, אפשר שיישארו הקצוות רחוקים מהקשר או שצריך לגזור אותם כמה שיותר קרוב לקשר? ואם כבר עשיתי את הציצית, לגזור את העודף יחשב ל'תעשה ולא מין העשוי'?
ב. איך צריך לקשור את החוליות של התכלת עם הלבן? ראיתי קשר ששתי כריכות תכלת קשורות בנפרד וכריכה לבן צמודה אליו קשורה בנפרד, וראיתי שיש כאלה שוקשרים את הכריכה הלבנה בתוך השתיים תכלת בצורה כזאת, שעושים שתיים תכלת וקושרים ואת הכריכה הלבנה קושרים בתוך הכריכה האחרונה של התכלת, איך לרבנו זה אמור להראות? והאם יש הבדל בין החוליה הפותחת לחוליה הסוגרת?

רציתי לדעת האם ישנה חוברת הנחיות עדכנית לגבי מוצרים הקיימים בשוק לבני עדתנו?
אם לא, רציתי לדעת האם יש אפשרות שמישהו מתלמידי החכמים בני עדתנו יחבור לארגון כושרות ויפורסמו הנחיות לבני עדתנו לגבי בשר וענייני חליטה וכן לגבי חוזר וניעור בפסח.
רק לאחרונה גיליתי שכמעט ואי אפשר לאכול פסטרמה ושאפילו הרב מחפוד מתיר אכילת הפסטרמה בהכשרו רק אחרי הבהוב

שלום לרב צפניה היקר,
סליחה שלא הייתי ברור בשאלתי, התכוונתי לשאול האם מה שאומר רש"י "פרצה קוראת לגנב הא אלו ישבה בביתה לא אירע לה" זה מתפרש כך גם היום או שהיום נבין את זה לפי המציאות שאישה לא צריכה להיות במקומות לא ראויים אבל יכולה לצאת. כי מי שיקרא את זה היום יגיד שזה לא מציאותי שאישה לא תצא מביתה. וגם ניסיתי להבין מה שכתוב "לא צעקה" האם זה הפרמטר להענישה?
תודה רבה.

האם אפשר לעשות ערקי מתאנים נגועות בחלקן או פירות שנגועים בתולעים (לא הרבה)?

יש לנו מניין של ביכנ"ס שמעורב תימני עם ספרדים, חלק מהתימנים שאמי וחלק בלדי.

נהיה ויכוח בנושא מנהג העמידה בי"ג מידות של רחמים.

אני אמרתי שלא נהגו. אין הלכה. זה מנהג.

ואני יודע שמנהג לפעמים זה יותר להלכה.

השאלה שלי: מה ידוע מהרמב"ם והשו"ע, בתמצית, מהיכן נובע ואיך נוהג ק"ק תימן.

כל זה בשביל השלום, ומאחר שחלק יושבים וחלק עומדים וזה לא יפה ולא מכובד.

לכן רוצה פסיקה של הרב בעניין

למארי ורבי הרב רצון יצ"ו שלום רב,
אודה לרב אם ישיב לשאלות שעלו לי ולחברי
1) האם בשבת על המיילד בימינו אין לחשוש לאיבה ואין לו לילד את הגויה?
האם איסור זה עומד גם בזמן שאינו שבת?
2)הלכות שבת ב,י נאמר במצב שיש חולה שאין בו סכנה ו"היו צרכיו אין בהן מלאכה - עושין אותן אפילו ישראל". ואילו על איסורי שבות מותר לי לומר לגוי לעשות אם יש שם מקצת חולי. האם ההיתר הוא לומר לגוי והישראלי נכלל בתוכו - גם לישראלי מותר, ואז מקצת חולי זה החולה שאין בו סכנה, או שבאיסורי שבות ההיתר לומר לגוי גרידה ולי אסור, ולפיכך מקצת חולי הוא אינו חולה שאין בו סכנה?