שבת
למארי ורבי הרב רצון יצ"ו שלום רב,
אודה לרב אם ישיב לשאלות שעלו לי ולחברי
1) האם בשבת על המיילד בימינו אין לחשוש לאיבה ואין לו לילד את הגויה?
האם איסור זה עומד גם בזמן שאינו שבת?
2)הלכות שבת ב,י נאמר במצב שיש חולה שאין בו סכנה ו"היו צרכיו אין בהן מלאכה - עושין אותן אפילו ישראל". ואילו על איסורי שבות מותר לי לומר לגוי לעשות אם יש שם מקצת חולי. האם ההיתר הוא לומר לגוי והישראלי נכלל בתוכו - גם לישראלי מותר, ואז מקצת חולי זה החולה שאין בו סכנה, או שבאיסורי שבות ההיתר לומר לגוי גרידה ולי אסור, ולפיכך מקצת חולי הוא אינו חולה שאין בו סכנה?
ב) אם חולה שאין בו סכנה הוא אינו שיש בו מקצת חולי כיצד מוגדר מעשה שאין בו שבות ואינו מלאכה שאותו התיר הנשר הגדול לישראלי לעשותו בשבת?
תיתי לרב יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים.
לכתחילה, רק איסורי דרבנן.
בדיעבד, אם אין אפשרות של התחמקות, שיטפל בו אפילו באיסורי תורה, כי בימינו החשש מפני דרכי שלום הוא גדול וחמור יותר מכל הזמנים שהיו.