בהלכות מלכים ומלחמות פרק ט,א כתוב "על שישה דברים נצטווה אדם הראשון--על עבודה זרה, ועל ברכת השם, ועל שפיכות דמים, ועל גילוי עריות, ועל הגזל, ועל הדינים." לגבי עבודה זרה. האם זה אומר בימפורש שהבן נוח מחוייב לידע השם, כמו כתוב בהלכות יסודי התורה פרק אתא ש-"יסוד היסודות ועמוד החכמות, לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל הנמצא; וכל הנמצאים מן שמיים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו?" בכל זאת, האם הוא צכיך ללמוד מיהודי שהוא יכול "לידע" או להאמין ש בדיוק השם קיים והוא בורא העולם?

במשנה תורה - הלכות ממרים פרק ג:א-ג כתוב "מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה, אינו זקן ממרא האמור בתורה, אלא הרי הוא בכלל המינים..." והלאה גם כתוב "אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו--הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס;" על האלה יש לי שתי שאלות.

שלום כבוד הרב ש"צ
אני בן נ' בן חו"ל ב"ה בעל משפחה שרוצה לשנות אישית להתנהג בכל דבר כדעת הרמב"ם ומכמה וכמה טעמים מזה כמה זמן אני חושב לשנות אישית להתנהג בכל דבר כדעת הרמב"ם (ובדברים שיש איסור משום מקום שנהגו או שיותר כדאי שלא להקל משום דרכי שלום וסיבות אחרות לכה"פ להחמיר כדעת הרמב"ם) ובכן אם מצד א' אני לא רוצה לחכות עד שאני גומר לימוד כל משנה תורה כמה פעמים לדעת אישית כל מה שצריך ומצד ב' לכה"פ אני רוצה לדעת מראש:

לק"י
שלום לכבוד מו"ר
אנו רוצים לחנך את הקטנים להרגילם גם בקריאת ההפטרה
עלה רעיון שהאב יקרא את ההפטרה והילד יקרא מס' פסוקים בהפטרה
רעיון זה מתבסס על תשובות שראינו באחרונים שאם יש שני חתנים בבית הכנסת
אחד יברך ויקרא לפחות שלושה פסוקים (ויש שכותבים שעדיף 10 פסוקים) החתן השני
ימשיך והראשון יחזור לקרוא 3 פסוקים אחרונים ויברך את הברכות האחרונות.
ראינו שחלק מהפוסקים כותבים שהיתר זה הוא רק בשעת הדחק
א. מה דעת כבוד הרב בנושא ?
ב. האם חינוך ילדים יכול להיחשב כשעת הדחק ?

תודה

לרב שלום. היום יום שלישי נולד לנו נכד בניתוח קיסרי. הברית צריך להיות בראש השנה יום שלישי. מכוון שאין לערוך ברית בראש השנה לתינוק שנולד בניתוח קיסרי. יום למחרת צום גדליה. האם אפשר לעשות את הברית ביום חמישי כך נוכל לקרוא זוהר ביום רביעי וביום חמישי ברית עם סעודת מצווה
תודה ושנה טובה.