שלום לכת"ר באחד השיעורים הרב אמר שיש הבדל בין הסכינים במגרדת בין הדק לעבה. האם המגרדת עם החריצים הבינוניים שמרסקים בהם בדרך כלל עגבניות (אלו בצורת ביצה ולא הקטנים ממש שהחוד יוצא כלפי חוץ) הם מותרים? הרי רסק כזה בדרך כלל נאכל חי?

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, במהלך קריאת פרשת בלק שמעתי שהקורא קרא "וַיִּקָּר ה' אֶל - בִּלְעָם" כאשר הוא מטעים אם התיבה הראשונה מלרע במקום מלעיל. האם יש בכך שינוי משמעות המחייב להחזיר את הקריאה? בברכת התורה, אליעזר

שלום לכבוד מאר רצון ערוסי הלוי שליט"א, מה הוא "השטן"? הרי בסיפורו של איוב נראה כדמות המבקשת רישות מהקדוש ברוך הוא כדי לגרום צער לאיוב ולנסותו. אך אינו רשאי לעשות שום דבר מדעתו. האם הוא מלאך? עתה, בעקבות סיפור "הרב מהצפון" שכנראה עשה דברים שלא יעשו בישראל, קראתי תשובה של הרב זיני שלחט"א ובה הוא מתייחס ל"שטן" כך "מסורת בידינו שבימי המשיח (בימינו) השטן ידאג להכשיל גדולי האומה", וזה נשמע לי מוזר. בברכת התורה, אליעזר

שלום וברכה
1. האם על ידי מחשבה מלפני שבת על כלי מוקצה ניתן להפקיע ממנו שם מוקצה וניתן יהיה לטלטלו
כגון: שעון שבת הנמצא בשקע
הסיבה: רעש קבוע היוצא משעון שבת

שלום וברכה
1. כבוד הרב כתב לי בתשובה שהגירסה השגורה אצלו בארמית התלמודית ששוא נע הגיתו כפתח ובארמית שבתרגום לפי מיטב ידיעתי השוא הנע הגיתו כמו בקרא פעם פתח ופעם חירק וכו
אשמח אם הרב יוכל להבהיר לי גם שתהיה באמתחתי תשובה וגם שאוכל ללמד לאחרים .תודה.

שלום רב לרב.
כידוע מנהג הבלדי בעניין קריאת ההפטרות הנ"ל הוא "דח"א".(דברי ירמיהו, חזון ישעיהו, איכה הייתה)

א. ראיתי, כי בתאג' ,שהכרנו בילדותנו (יצא בהשתדלות הרב חיים נדאף) לפרשת "מסעי" ,כתובה הפטרה "שמעו" כמנהג הרווח, ואילו "חזון" מופיעה רק כמנהג ק"ק (קצת קהילות).
כמו"כ, לפרשת דברים ,כתובה ההפטרה "חזון" ולגבי ההפטרה "איכה" מצויין ,כי היא מנהג ק"ק.

ב. בספר ההפטריות עם פירוש הרז"ה, סדר ההפטרות הרשום הוא כמו בתאג' הנ"ל, אלא שהפטרת "דברים" רשומה "חזון" ומצורפת לה גם ההפטרה "איכה".

מהו המקור לקביעות הנ"ל ?
היש מישהו הנוהג כך?

בע"ה

לכבוד הרה"ג ערוסי יצ"ו, כנהר שלום!

עקב דיון עם בעלה של בן דודתי, הנמנה על פלג של חסידי סאטמר, בעניין היחס למדינה מן הבחינה ההלכתית,
ברצוני לשאול תורה מפי הרב בדבר 'שלושת השבועות' המופיעות בתלמוד, כמעט ללא חולק (לפחות ברמה העקרונית) ובדבר יישוב הארץ.