האם מוסדות ציבוריים נחשבים כרשות הרבים לעניין השבת אבידה?
האם יש משמעות לאבידה שאין לה דורשים מעל שנה?
מה דין אבידה שנראית כמונחת ולא כאבידה?
כיצד ראוי שינהגו מנהלי המוסדות בעניינים אלו והאם יש בכוחם להפקיע מרשות הבעלים ע"י התקנת תקנה?
תכנים לקריאה נוספת
האם רשאי ליטול ידיו מברז שעל צינור המחובר למיכל מים המונח על גג ביתו?
האם בנסיבות אלו קיימים התנאים לקיום חובת נטילת ידים, כמו: נטילה דווקא מכלי ורק ע"י כח נותן?
בשיטת הבניה המתועשת כאשר צנורות המים הם חלק מקיר הבנין, האם ניתן לסמוך על ההיתר ליטול ידים תוך פתיחה וסגירה של הברז לסירוגין?
מי מוסמך להחליט אם הישיבה תממן סעודה לתלמיד שסיים מסכת?
תלמיד שאל,
שהוא סיים מסכת, והוא רוצה לקנות כיבוד במאה ש"ח.,
ופנה למנהל (שהוא באי כוחו של רה"י לדברים כספיים) שיקבל מהישיבה מאה ש"ח.
והמנהל סירב, בטענת שסיום מסכת של תלמיד זה אירוע פרטי. ועל זה הישיבה לא מממנת.
התלמיד שואל, וכן רה"י רוצה לברר
הרי אמר אביי, במסכת שבת: שהיה רה"י
רש"י מסכת שבת דף קיט עמוד א
עבידנא יומא טבא לרבנן - לתלמידים, ראש ישיבה היה.
שבת דף קיט עמוד א
עבידנא יומא טבא לרבנן, הייתי עושה סעודת יום טוב לתלמידים, לפי שהיה ראש ישיבה.
האם מברכים ״שהחיינו״ על טלית חדשה שנרכשה מכספי ציבור המתפללים?
האם יש לברך ברכת שהחיינו על טלית חדשה של ציבור? (נרכשה מכספי ציבור המתפללים) ואם כן, האם רק המתעטף הראשון מברך?
האם מותר להסיט שני חלקי פרוכת כאשר שם ה' רקום בחלקו על כנף אחת ובחלקו על הכנף השניה?
באילו נסיבות נחשבת פעולה כמחיקת וכתיבה בשבת או כאיבוד שם ה'?
מתי ניתן להגדיר רצף של אותיות ומילים ככתיבה או הפרדתם ממקום חיבורם כמחיקה?
האם הכיתובים ע"ג הפרוכות כנהוג כיום הינו מנהג נאה?
הפלה
האם ישנה תקופת זמן מסויימת שמותר לבצע הפלה מלאכותית?
תלמוד תורה לאישה
לק"י
כבוד מו"ר הרב ערוסי שלום וברכה!
שאלתי לגבי אישה ותלמוד תורה.
מה דעת הרב לגבי הנושא של תלמוד תורה לאישה היום לאור דברי הרמב"ם בכלל בנושא מעמד האישה בכלל ובפרט להלכה במשנה תורה שכאילו מלמדה תיפלות וכו'?
הייתי שמח אם יוכל הרב להפנות אותי לשיעור שלו על העניין או מקורות ו/או תשובה מפורטת באחד האתרים.
מסייע בדבר עבירה
שלום הרב הגאון רצון ערוסי.
האם מותר לסייע בין במכירה או באמירה בלבד ליהודי אשר לצערנו רחוק מדרך עם ישראל הקדושים, וכך לעזור לו בחילול השבת?
לדוגמא, מוכר אופניים, אשר לפני יום כיפור נוהרים אליו בהמוניהם קונים רבים, כדי להתכונן בדרכם, לקראת יום הדין והכפרה, ולקנות אופניים.
מצאתי הלכה שאולי ממנה אפשר להתיר, בדברי רבנו בהל' שמיטה (פ"ח הל' ב) וז"ל:"ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, למי שהוא חשוד על השביעית--מחרשה וכל כליה, העול והמזרה והדקר."
רבנו פסק, שרק בשנת השמיטה אסור לסייע לו, אולם בשנים אחרות מותר.
באלו נסיבות רשאי המוצא מציאה לקחת אותה לעצמו למרות מחאות של הבעלים?
מתי מחוייב המוצא לטרוח להצלת ממון חברו בגדר "השבת אבדה"?
המאבד ממונו לדעת, האם מחויב המוצא להציל הנכס והאם נחשב להפקר ויזכה בהם המוצא?
מהם גדרי המונח שטבעו חכמים "זוטו של ים" אשר הופך את הנכסים האבודים להפקר?
שמות
שלום רב!
קראתי לילד שלי על שם אבי שנפטר ממחלה בערך בגיל 52. הוספתי בעת הברית ובתעודת הזהות שלי שני שמות נוספים אך הם לא בשימוש יומיומי. האם יתכנו השלכות לא רצויות מכך?
רפואה
שלום כבוד הרב
1)האם לדעת כבוד הרב אפשר להקל ביוה"כ לקחת כדור שנמצא בתוך קפסולה או כדור שטעמו פגום לחולה שאין בו סכנה או אדם שיש לו כאבי ראש חזקים ?
2)הרב ענה לי בעבר שמותר לקחת לחולה שאין בו סכנה כדורים בתוך קפסולה שעשויים מחומרים לגמרי לא כשרים כמו פירות ים ואפילו נבילות וכד'...האם זה אפילו שאין טעמם פגום אלא נמצאים בתוך קפסולה ?והאם אפשר
להקל בזה גם לאדם שהוא אינו חולה אלא צריך זאת לטיפול בבעיית קשב וריכוז או טיפול בדכאון?
3)ראיתי שהרב ענה באחת מתשובותיו שיש אומרים שסיכה היא כשתייה לגבי איסור ולכן אסור לסוך בשומן חזיר וכד'...האם לדעת אוסרים זה איסור דרבנן או דאורייתא ?