ספר תורה
האם מותר לומר השכבה כשספר תורה פתוח אני זוכר הזקנים שאסרו ואמרו לא לערבב בין המתים והחיים ברוך תהיה
Синагогальный обычай и его границы
Урок различает домашнее зажигание и синагогальный обычай. Во временной молитвенной палатке раввин Аруси рекомендует зажечь огни без благословения.
На исходе Шаббата порядок зажигания и Авдалы зависит от обычая. Если огни зажигают до Авдалы над вином, сначала следует на словах отделить Шаббат от будней.
Вопросы и ответы
Произносят ли благословение во временной палатке?
В обсуждаемом случае раввин рекомендует зажечь без благословения.
Можно ли зажечь огни до Авдалы над вином?
По некоторым обычаям можно после словесного отделения Шаббата от будней.
По уроку рава доктора Рацона Аруси, исследователя еврейского права.
ההדלקה בבית מקיימת את הדין ״נר איש וביתו״. הרב רצון ערוסי מבאר שההדלקה בבית הכנסת התקבלה כמנהג זכר למקדש. השולחן ערוך מביא מנהג להדליק בברכה בבית הכנסת משום פרסום הנס. הרמ״א מבהיר שבהדלקה זו אין יוצאים ידי חובת נר חנוכה בבית. במנהג תימן הקדום לא הדליקו בבית הכנסת, ולימים התקבל המנהג אצל חלק מבני תימן בעקבות המהרי״ץ. שולחן ערוך, אורח חיים תרע״א, ז.
״מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד״
אוהל שהוקם לזמן מוגבל, כשהקהילה מצפה לשוב להתפלל בבניין הקבוע, שונה מבית הכנסת שעבורו נתקבל המנהג. לפי הרב רצון ערוסי, כשהקהילה מתפללת ערבית באוהל תפילה ארעי, אפשר להדליק בו בלי ברכה כדי להמשיך את מנהג ההדלקה בציבור. הוא מזכיר את הצעת הרב עובדיה יוסף להתפלל ערבית במקום הדלקה ציבורית בכיכר, ומסתייג מהשוואת תפילה ארעית לבית כנסת קבוע.
מצד הכלל ״תדיר קודם״ יש מקום להקדים את ההבדלה. בבית הכנסת מקדימים לפי השולחן ערוך את נר חנוכה להבדלה על הכוס. יש הנוהגים כך גם בבית משום פרסום הנס, ויש המקדימים בבית את ההבדלה. בכל אחד מן המנהגים, לפני הדלקת אש יש לומר הבדלה בתפילה או את הנוסח ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״. שולחן ערוך, אורח חיים, תרפא, ב ורצט, י.
לפי הרב רצון ערוסי, באוהל תפילה ארעי אפשר להדליק נר חנוכה בלי ברכה. במוצאי שבת, גם כשמקדימים את הדלקת נר חנוכה להבדלה על הכוס, תחילה אומרים הבדלה בתפילת ערבית או ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״.
עיקר מצוות נר חנוכה הוא נר איש וביתו, בפתח הבית כלפי רשות הרבים. בית הכנסת אינו ביתו של אדם. מנהג ההדלקה בו אינו נזכר בתלמוד, ויש מן הראשונים שהסתייגו ממנו. אחד הטעמים שניתנו לו הוא זכר למקדש. משום כך מדליקים בפנים, בצד דרום, כעין מקומה של המנורה במקדש.
בשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרעא, סעיף ז, מובא המנהג להדליק ולברך בבית הכנסת משום פרסום הנס. בהגהת רבי משה איסרליש מבואר שאין אדם יוצא בהדלקה זו ידי חובתו בביתו. המנהג הקדום בתימן היה שלא להדליק בבית הכנסת. בדורות מאוחרים התקבלה ההדלקה, וכך נוהגים בברכה בבית הכנסת שעליו נשאלתי. בין האחרונים היו שביקשו לתת את ההדלקה למי שאין מדליקים עליו בביתו, כדי לתת למנהג יסוד נוסף ולהתרחק מחשש ברכה לבטלה.
לעניין ההדלקות בכיכרות הערים הציע הרב עובדיה יוסף להתפלל ערבית במקום ההדלקה. יש בכך בקשת יסוד למנהג המפרסם את הנס גם ברבים שרחוקים מן המצווה. עם זאת, קשה בעיניי להשוות רחוב שמתפללים בו לבית כנסת קבוע שיש בו היכל וארון קודש. גם באוהל שעליו שאלו בימי הקורונה, כל רצוננו לשוב לבית הכנסת מיד כשתוסרנה המגבלות. כדי לשמור על הקשר למנהג אפשר להדליק באוהל, אבל בלי ברכה.
מצד הכלל שתדיר קודם, יש להקדים הבדלה לנר חנוכה. יש פוסקים שמקדימים את נר החנוכה משום פרסום הנס. אחרים מבחינים בין בית הכנסת, שבו רבים רואים את ההדלקה, לבין הבית: בציבור מקדימים את נר חנוכה, ובבית מבדילים תחילה. יש אפוא על מה לסמוך גם למקדימים את נר חנוכה.
מסקנת הדברים: באוהל התפילה הארעי ידליקו בלי ברכה. בכל סדר שנוהגים בו במוצאי שבת, לפני שמדליקים אש יש לומר את ההבדלה בתפילת ערבית או לפחות לומר ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״. צאת הכוכבים לבדו אינו מספיק.
האם ההדלקה בבית הכנסת פוטרת את ההדלקה בבית?
הרמ״א פוסק שמי ששמע את הברכות וראה את הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת עדיין חייב בהדלקה בביתו. ההדלקה בבית הכנסת נוהגת משום פרסום הנס, וההדלקה בבית מקיימת את הדין ״נר איש וביתו״.
האם מברכים כשמדליקים באוהל תפילה זמני?
לפי הרב רצון ערוסי, קהילה שמתפללת ערבית באוהל זמני עד שתוכל לשוב לבית הכנסת הקבוע יכולה להדליק באוהל נר חנוכה בלי ברכה. כך ממשיכים את מנהג ההדלקה בציבור, מפני שתפילה באוהל ארעי אינה מקנה לו את מעמד בית הכנסת הקבוע לעניין הברכה.
מה עושים לפני הדלקת נר חנוכה במוצאי שבת?
לפני שמדליקים נר חנוכה במוצאי שבת, מבדילים בתפילת ערבית. מי שטרם הבדיל בתפילה אומר תחילה ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״. לפי השולחן ערוך (אורח חיים תרפא, ב ורצט, י), בבית הכנסת מקדימים את הדלקת נר חנוכה להבדלה על הכוס. בבית יש שמקדימים את ההבדלה ויש שמקדימים את ההדלקה, וגם במנהג זה יש להבדיל בתפילה או לומר ״ברוך המבדיל״ לפני שמדליקים.
האם מותר לומר השכבה כשספר תורה פתוח אני זוכר הזקנים שאסרו ואמרו לא לערבב בין המתים והחיים ברוך תהיה
כבוד הרב,
רציתי לשאול 1 האם יש באפשרות עמותות בית כנסת לקחת החלטה על כספי המתנדבים ולתרום מתוכם עבור עמותות הזקוקות לכסף זה
2. האם אין בתרומות אלה ענין הקדש ומיועד אך ורק לצרכי בית הכנסת?
3. באם קיימות עמותות בישוב עצמו האם לא שייך ענין של עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת וסדרי עדיפות השימוש בתרומות משתנים?
4. מלבד הרעיון בהקמת קופת גמ"ח עבור תרומות האם יש עוד דרך או היתר להוציא מכספי תרומות הציבור בברכה ותודה מראש
כבוד הרב
רציתי לדעת:
א. אם נפלו התפילין כאשר היו בתוך הנרתיק שלהם חייב בצום או משהו?
ב. בבית הספר שלי קוראים מין נוסח מקוצר של סליחות האם יוצא ידי חובה אם לא קרא את כל הסליחות? והאם מותר לפי ההלכה להגיד סליחות ביחיד?
תודה
האם מיחזור שהופך בין השאר לנייר טואלט נחשב ביזוי? האם מותר לשים במיחזור כזה דפים שכתוב בהם בס"ד או בע"ה או כשרויות?
שלום כבוד הרב,
אני משתמש עדיין בתפילין שהורי קנו לי. לאחרונה התוודעתי לנושא של תפילין לדעת רבינו הרמב"ם ואפילו שמעתי שיש אנשים שלא מברכים על תפילין שלא כדעת רבינו מספק ברכות לבטלה. האם אפשר להמשיך במנהגי לברך על התפילין שלי או באמת הדרך הנכונה היא להפסיק לברך עד אשר אקנה תפילין שהן כפי שיטת רבינו.
תודה רבה.
שלום וברכה!
רציתי לשאול על תפילין מבהמה דקה שלא הכל עור אחד אלא מודבק מחתיכות מה רמת הכשרות שלהם?
תודה
שמי שי - שאלתי את הרב לגבי עקירת המזוזה האם מותרת - הרב התיר אם אין מזוזה אחרת (שנימוקה - שלא להוריד מקדושת המזוזה וכו") בסוגיא ממסכת מנחות ובאחרונים וכמובן אצל רבינו לא נזכר טעם מקורי זה (וממה שעיינתי לא מצאתי סימוכין) מבקש מהרב לדעת - על מה מסתמך בפסיקתו כי דעת הרב נוגדת את רבינו הרמב"ם וגם מארי משאיר בצ"ע
בתודה וסליחה מראש שי
כבוד הרב המפורסם מלא דבר ד' בתורה ויראה טהורה מזכה הרבים דרופתקא דאורייתא הרב ערוסי שליט:א לפני זמן מה היתה לנו שמחה בבית הכנסת בו אני מתפלל קבוע. כיבדו אותנו ב2 עליות ובפתיחת ההיכל. ( בד"כ נוהגים למכור העליות...) במקביל תרמנו סכום הגון לאחר העליות. כשבאתי לשלם הבהיר לי הועד שבית הכנסת גובה סכום קבוע מכל מי שיש לו שמחה ומתכבד בעליות. ברור לי שהמינימום שאני צריך לשלם לבית הכנסת הוא אותו סכום קבוע שבית הכנסת גובה מכל בעל שמחה.
האם מותר לנכה לשמש כשליח ציבור בבית הכנסת? האם יש הבדל ב)סיקה בין אשכנזים, ספרדים ותימנים בנושא?