אנו בית כנסת נוהגים לפי מנהג השאמי
כל שנה את הפיוט "מי כמוך" אומרים באמצע נשמת כל חי
ושמעתי שיש כאן בעיה של הפסק בין ברוך שאמר לישתבח
האם יש איסור לומר את זה באמצע נשמת כל חי?
ואם כן מתי נוהגים לומר את זה?
1) כמה זה יוצא אורך שלוש אצבעות אמה קמיצה וזרת? 2) האם צריך להקפיד שהיוד שבתפילין של יד תהיה צמודה לבית או לאו? 3) האם השחיטה של הרב מחפוד צריכים חליטה? 4) כמה זה אורך מלא קשר גודל? 5) האם התימנים גם במקום שיש מנהג מבטלים אותו מול הרמב"ם או רק כאשר אין מנהג הרמב"ם מכריע? 6) למה הרמב"ם לא חושש לרוח הרעה שיש כשהאדם קם ממיטתו בבוקר הרי להדיא זה מוזכר בגמ' הרוח רעה הזו?
ציצית - בעיה יש לי מספר מגדי ציצית בחדר. אחת מהן היא אולי ציצית בעייתית. הנה העניין: בציציות שלי, יש חוט קטן שיוצא לפעמים ומחבר כמה מהפתילות. אז כשאני שם עלי את הציצית, החוט הקטן הזה נקרע, והפתילות כבר לא מחוברות. עכשיו הבעיה היא בשבת. השאלה הראשונה שלי היא, האם זה נחשב קריעה, ניתוק שתי פתילות או חוטים שנתחברו ע"י חוט קטן?
שלום כבוד הרב נתבקשתי ע"י חלק ממתפללי בית הכנסת שלנו לומר דבר תורה בערב שבת לאחר פרק 'במה מדליקין' אני צעיר מרוב באי בית הכנסת וגם אבי והמורי שלי מתפללים בבית הכנסת, יש הסכמה של הציבור כולו, האם ראוי שאדרוש בפניהם?
לאחרונה בדקנו המזוזות בביתנו והחלפנו את בתי המזוזה. ושאלתי היא האם בתי המזוזה צריכים גניזה וכן האם הניילונים שעטפו את הקלף צריכים גם הם גניזה. כי פעם מישהו אמר לי שגם הניילונים צריכים גניזה. ואם כך, ואני מקווה שזה לא יישמע ציני, מה דינם של המסמרים שקיבעו את המזוזה?
ציבור שמונה כ15 איש בבית הכנסת בחר לוועד בית הכנסת מחלל שבת בפרהסיה אני התנגדתי בכל תוקף ובכל זאת נבחר מחלל השבת בפרהסיה לוועד..שאלתי היא האם אני יכול להתפלל עם ציבור זה? או שמא להתפלל יחידי בבית?
התחלנו להתפלל את תפילת הלחש בשחרית בזמן שהיינו עשרה איש. באמצע תפילת הלחש יצא אחד מהמתפללים לשירותים . הציבור לא שם לב שאנחנו רק תשעה אנשים והחל להתפלל את החזרה כשאנחנו רק תשעה. כשהגיע השליח ציבור לקדושה הבחין הציבור שאנחנו תשעה והורה לו לעצור עד שיבוא העשירי. כאשר הגיע העשירי ,שליח הציבור התחיל את החזרה מהתחלה ולא המשיך היכן שעצר. ?
האם השליח ציבור נהג כדין או שהיה עליו להמשיך היכן שעצר ולומר את הקדושה. אודה לכבודו אם יאיר את עינינו מה אומרת ההלכה.
א. הרב עובדיה יוסף שליט"א פסק שיש להתעטף לאחר הברכה כשיטת הבן איש חי, כלומר עטיפה ישמעאלית שהיא עטיפת הראש מבלי לכסות את הגוף. מרן תיקן את הוראת הבן איש חי בפרט אחד שאין לכסות את העיניים. בנו הרב יצחק הסביר בשארית יוסף שהסיבה שהרב עובדיה אינו פוסק כאן כמחבר השלחן ערוך, המחייב עטיפת הגוף, משום "מנהג אבותינו בידינו". ראינו שהרב שינה מנהג אבות בעניין כיסוי העיניים. מדוע אם כן לא תיקן את העיקר וחייב עטיפת הגוף מיד לאחר הברכה? נסיונות הרב להסביר שעטיפת הראש היא התחלת המצווה נראות דחוקות משום שהעטיפה הישמעאלית היא מנהג אבלים ואינה קשורה לכיסוי הגוף.
שלום רב. המתפללים אצלינו בבית הכנסת במניין התימני היחיד ביישוב, מתדיינים על הכספים של הנדרים והנדבות שניתנו. כרגע אין ועד לבית הכנסת. יש את המבוגר שאחראי על מי יגיד קדיש, יעלה שליח ציבור וכו' הוא גם הקים תרם ועשה הרבה למען בית הכנסת והמניין. הוא ועוד 2-3 אחרים השתמשו בכספים לשימושים מסויימים וגם למארי. במניין יש ויכוח קשה מה קורה עם הכספים ומי אחראי. בקיצור לא נעים בלשון המעטה, לשון הרע, רכילות והוצאת שם רע. שלחתי למניין שלדעתי צריך ללכת לדין תורה ואף אחד לא הגיב. כבוד הרב, מדובר בנושא חמור מאוד בהלכה. אשמח שהרב יאמר לציבור באיזה עוון מדובר ומה ההנחיות הכלליות לצאת מהעניין בצורה יפה.
