מי באמת מגן על כבודן של הנשים? ביחס להחלטת בית המשפט למנוע מופע בהפרדה
החלטת ביהמ"ש העליון אשר אסר לקיים מאורע לחברה החרדית בעפולה במתקן ציבורי שבו המאורע התקיים על בסיס של הפרדה בין נשים ובין גברים לפי בקשתם של המשתתפים באירוע, הלו הם בני החברה החרדית. ולפי בקשתו של האמן שאמור לשיר באירוע, שהכל מותנה בהפרדה כדרכם של החרדים ששומרים על ההפרדה המגדרית באירועים כאלה.
מדינת ישראל - מדינת הלכה או מדינה יהודית דמוקרטית?
מהו ה'מתכון היהודי' לעיצוב מדינת ישראל כ'מדינה יהודית דמוקרטית'?
המאבק האלים על דמותה של מדינת ישראל פוצע פצעים חברתיים את העם. עלינו ללמוד בשיח מכבד את שורשינו וערכנו היהודיים.
האמנם אם תלך מדינת ישראל לאור שורשי היהדות היא 'מדינת הלכה'?
ומאחר והיום ברור לכל, שאין מדובר במדינה שכזו אלא 'מדינה יהודית דמוקרטית', האם כפיית ציבור או יחיד לנהוג בניגוד לאורח חייהם המובססים על ערכי היהדות הנאמנה נחשב כהליך דמוקרטי?
הפרדת דת ומדינה
לפי הכתבה בערוץ שבע ודברי הרב עלו לי מס' שאלות מה יום מיומיים הרי עם ישראל תמיד התנהל ללא רבנות ולמה להשוות למה שקורה בארה' ב לעומת העבר טרום הרבנות? ודבר שני מי שבאמת אכפת לו וזה רוב עם ישראל המסורתי ימשיך לנהל את ה'פנקסנות' רק ללא כפייה ובתשלום. למעשה יש פה חירות ובחירה מרצון. זה כל הסיפור. הדור וקבלוה.
האם רשאי שומר מצוות לתמוך במפלגה שהמצע שלה כולל סעיף הפרדת הדת מהמדינה?
שאל השואל ואמר, האם מותר ליהודי דתי לתמוך במצע שבו נאמר שיש להפריד את הדת מהמדינה?
לעניות דעתי לא ולא. והסיבה היא כדלקמן:
אף על פי שבאמת היו גם רבנים אשר בראותם שיש קושי עצום בקיום העניין הזה של מיהו יהודי לפי ההלכה, נישואין וגירושין לפי דין תורה, מתחים עצומים בין המערכות בית דין הרבני, בתי משפט כלליים וכן הבעיה הקשה מאוד של העולים מרוסיה, שיש ביניהם שאינם יהודים ועלו מכוח חוק השבות לכאן. וכן, שיש בעוונותינו הרבים חילול גדול ואנשים שאולי התחתנו כדת משה וישראל, אולי נכשלים בעברות קשות מחשש של ממזרות וכיוצ"ב. אז היו רבנים שבאמת כמעט הרימו ידיים והציעו הפרדת דת מהמדינה.
יין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה
שלום לרב
שאלתי מתייחסת לדעתו של הרמב"ם בלבד ולא לדעתם של שאר הפוסקים. הרב ענה בתשובה ש"מבחינה עקרונית, להבדיל מהבחינה המעשית, יהודי מחלל שבת בפרהסיא דינו כגוי לכל דבר". אם זה רק מבחינה עקרונית ולא מעשית, ואם הרמב"ם לא כתב שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה, למה לפסוק בדעת הרמב"ם - מה שהרמב"ם לא כתב - שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה אסור בשתיה? ואם נאמר שאכן יינו אסור בשתיה, הרי אם הוא כגוי יש עוד משמעויות מעשיות. אז למה נקח דווקא את איסור היין ולא את שאר המשמעויות? אלא אם כן נאמר שמבחינה מעשית, דעת הרמב"ם שיין שנגע בו מחלל שבת בפרהסיה לא נאסר בשתיה.
תודה רבה.