דילוג לתוכן העיקרי

שוב - ויהיו ימי נח

לק"י לכבוד הרב שליט"א, שלמכון יסגא לחדא! קראתי את תשובותיך על קריאת הפסוק בפרשת נח בספר תורה אשכנזי/ספרדי, ובכל זאת אבקש להציג זווית אחרת של השאלה. זה שנים שאני (תימני) קורא אצל אשכנזים, ולרוב בלית קורא אחר. הנהגתי בעצמי בפרשת נח לקרוא פעמיים את רצף המילים 'הבעייתי' בסדר זה: "ויהי ימי נח. ויהיו ימי נח" (והכול בתיאום עם הגבאים...). למדתי כך ממנהג נפוץ אצל קוראי מגילה אשכנזים הקוראים פעמיים 'ואיש לא עמד לפניהם/בפניהם' וכן 'להשמיד להרוג/ולהרוג ולאבד' (אע"פ שהבדל גדול יש בין קריאת המגילה שקראה על פה יצא ובין קריאת התורה שאין לקרוא על פה).

אמירת כהנים ע"י אחד מצבור ולא ע"י החזן

לכבוד הרב רצון הי"ו הרצוי לכל אחיו כנהר שלום! לא ראיתי מעודי בשום מקום שנהגו כרבנו וכפשט דברי מרן (סי' קכח) שהש"צ עצמו קורא "כהנים" ולא אחד מן הקהל ואם אפילו מרן והרמ"א לא חששו לדעת ר"ת ורק הגר"א בהגהותיו חשש והמשנה ברורה לא הזכירו (ור"ת הובא כידוע בתוס' ברכות לא דדעתו דהוי הפסק והר"י הזקן חלק עליו שם). ומה גרם למהרי"ץ בעץ חיים לסתום וז"ל:" וש"צ אינו יכול להפסיק בינתיים לקרוא כהנים" (עמ' עא בתכלאל עץ חיים) ולכאורה דבריו נגד כל הנ"ל.
א. א"כ, האם נכון להנהיג בצבור כפשט דברי רבנו שהש"צ עצמו יקרא אע"פ שלא נהגו כן עד עתה?

עניית אמן וקדושה

לק"י שלום כבוד הרב,
רציתי בבקשה לשאול את הרב:
1. האם אפשר לענות "אמן" (של קדיש)
2. האם אפשר לענות "אמן" (של ברכות)
3. האם אפשר לענות לקדושה בקטעי התפילה הללו -
א. בפסוקי דזמרה (כלומר בין "המהולל" ל"ישתבח").
ב. בברכות שלפני "קריאת שמע".
ג. ב"קריאת שמע" (איפה ניתן לעצור ולענות?)
ד. בברכות שבין "שמע" לבין "תפילת שמונה עשרה" ה. ב"תפילת שמונה עשרה" אם אסור לענות בחלקים מסוימים ובחלקים אחרים מותר לענות אשמח אם הרב יציין היכן,
תודה רבה.

אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט", האם לשיטת הרמב"ם חייב לחזור והיש לה תשלומין אם לא חזר?

תוכן

בחיבורו פסק רבינו הרמב"ם שאם שכח לומר "אוהב צדקה ומשפט" ולא הזכיר "מלך", האם ניתן להסיק שהרמב"ם יסכים לשיטת הרמ"א? 

כיצד ניתן להסביר את השינוי בנוסח התפילה בחיבורו של הרמב"ם ובתשובתו הכולל "המלך" לעומת הפסיקה שלא הוזכרה בה "המלך"?

מהו הכלל לשיטת הרמב"ם שאם לא חזר ואמר "המלך המשפט" ועבר זמן התפילה יתחייב בתפילת תשלומין?

תחנון במנחה

שלום כבוד הרב,
בכל שנותיי כרווק הייתי מתפלל במגוון בתי כנסת בעירי ולא נהגנו לומר תחנון בתפילת מנחה (של יום חול כמובן) - כנראה בגלל הסמיכות לשקיעה וכיום ביישובי נוהגים לומר תחנון, האם מחויב אני לומר איתם תחנון או שיכול אני לשתוק? ואם אני כן מחויב איך לומר אם המניין אינו תימני (סדר התחנון שונה)? ראוי לציין שכאשר הציבור מגיע לתחנון אנו נמצאים בזמן השקיעה או מעט לאחר מכן.
תודה רבה.

זמן תפילת נעילה "כשהחמה בראשי האילנות", מהו זמן זה בימינו?

תוכן

 

מהו הארוע הקובע את מועדה של תפילת הנעילה עפ"י רבינו הרמב"ם ?
למה התכווין התלמוד הירושלמי כשציין את סימן מועד תפילת הנעילה כאשר החמה נראית בראש הדקלים? 
התפללו תפילת נעילה במועדה והאריכו בה לתוך הלילה, האם רשאים הכהנים לישא כפיהם? 

כיצד ינהגו היחידים באמירת י"ג מידות של רחמים?

תוכן

 היש לומר אותם עפ"י טעמי הקריאה בס"ת או בכינוי בלשון א"ת ב"ש "מצופץ מצופץ..."?

מהו מעמדן של י"ג מידות, האם כדבר שבקדושה שמחייב אמירה במנין מתפללים?
מהי המחלוקת בין שיטת האר"י לבין שיטת מרן השו"ע בנושא זה ומהי שיטת רבנו הרמב"ם בנסיבות אלו?
 

במקום שיש תוקע ותיק שאינו יודע לתקוע התרועה ויש שם תוקע נער הבקי בתקיעות, כיצד ינהגו?

תוכן

 מדוע העדיף התלמוד להורות ההלכה ללכת למקום שיש ספק תוקע אע"פ שבוודאי יפסיד התפילות במקום אחר וכך פסק רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע?

החרדים לדבר ה', מה יעשו כאשר הציבור מתנגד לנער התוקע בנימוקים שונים?
תפילת "ריבונו של עולם", היש פסול שתיאמר ע"י נער?
Subscribe to הלכות תפילה