פתיחת ספר תורה
האם מותר לפי רבינו הרמב"ם לגדול (מעל גיל 13) ואינו נשואי לפתוח ספר תורה ?
שלום לרב מה הפירוש למילים בתפילת העמידה "וברכנו כולנו כאחד ממאור פניך כי ממאור פניך נתת לנו וכו'? מהו מאור הפנים שה' נתן לנו?
תודה רבה.
שה' יברך אותנו (=אנו עם ישראל, עם ה') ממאור פניו, שהיא התורה שעליה נאמר, כי נר מצווה ותורה אור, כי ברכה זו היא סמוכה לברכת כהנים ובה נאמר, יאר ה' פניו אליך, ודרש בספרי, שהיא התורה. אולם אנו מבקשים שה' יזכה אותנו שיאיר תורתו באופן שהתורה תאחד את כולנו, "ובירכנו כולנו כאחד".
האם מותר לפי רבינו הרמב"ם לגדול (מעל גיל 13) ואינו נשואי לפתוח ספר תורה ?
א. כשרות ספר תורה תימני חקוק מנוקב בסופי פסוקים או באתנחתא. האם דינו כספר תורה מנוקד?
גיטין כ עמוד א
רמב"ם הלכות ספר תורה
ב. כשרות ספר תורה שנמצאו בו 3 טעויות
גמרא נזיר סה עמוד ב
רמב"ם הלכות ספר תורה
שלום לרב
לכאורה מדברי הרמבם משמע שיש לקרוא קש של שחרית בהנץ החמה.
אלא שמארי כתב בפרק א מהלכות ק"ש הערה לג, שעניין תפילת ותיקין הוא רק משום "יראוך עם שמש" ומה שכתב הרמב"ם גומרה עם הנץ החמה אין הכוונה שצריך לקרותה סמוך לנץ...
אשמח אם הרב יסיבר לי את העניין.
תודה רבה!
שלום לכבוד הרב,
האם מי שברך בשגגה בעת עלייתו לקרוא בספר תורה "אשר בחר בנו מכל העולם" (במקום "מכל העמים") חייב לחזור ולברך (במידה וכבר חתם, משום משנה ממטבע שקבעו חז"ל) או שאינו חוזר משום שלכאורה אין הבדל מהותי בתוכן הברכה בין "העולם" ל"עמים"?
שלום לכבוד הרב.
עלתה השאילה האם מותר לכוהן לעלות לספר תורה ביום תענית. כאשר הוא לא צם. גם אם הצום יוצא ביום שני וחמישי. האם בזמן קריאת אשמורות מותר לקרוא את החלק הארמי כאשר אין מניין בבית הכנסת? בברכה איל שמעי
שלום רב,
1) האם יש לענות ל 13 המידות כאשר אני נמצא בעיצומה של נפילת אפיים?
2) כנ"ל לקדיש ?
כבוד הרב שלום,
1. לסבא - רבא שלי שנפטר אין בנים חיים (רק בת) - האם מותר לי בתור נין לומר עליו קדיש ביום האזכרה שלו?
2. ובכלל - באילו תנאים מותר לאדם לומר קדיש יתום עבור נפטר שאינו הורה או אח? האם התנאי היחידי הוא שאין לאותו אדם בנים?
3. בהמשך לשאלה 2: האם חייבת להיות קירבה משפחתית או שכל אדם יכול לומר קדיש על אדם שאין לו בנים שיאמרו עליו?
תודה מראש ובברכה, תומר
שלום לכבוד הרב,
כשאדם מתפלל כשליח ציבור, מתי הוא יוצא ידי חובתו? בלחש או כשהוא חוזר על התפילה בקול רם?
מהו הסיכון, לפי גדולי ישראל והרמב"ם בתוכם, בתפילות שהפניה לקב"ה הינה באמצעות מתווכים?
האם בהשתטחות על קברי אבות מתכוונים שיתפללו עלינו או להיעזר בזכות אבות כנאמר: "אלודי אברהם"?
כיצד ניתן מחד, לבקש מהנפטר שיהיה מליץ יושר עבור החיים ומאידך לבקש עליו רחמים בדינו?
מהו המקור לאמירת הקדישים בתפילה, מהו המנהג הקדום לגבי סיום התפילה - האם סיומה בהכרח צריך להיות מלווה בקדיש יתום / דעתיד?