תפילת 18
כשאני באמצע תפילת 18 והציבור בחזרת הש"ץ בקדושה האם אני צריך להמשיך להתפלל או לומר קדושה עם כולם או משהו אחר
שלום לרב מה הפירוש למילים בתפילת העמידה "וברכנו כולנו כאחד ממאור פניך כי ממאור פניך נתת לנו וכו'? מהו מאור הפנים שה' נתן לנו?
תודה רבה.
שה' יברך אותנו (=אנו עם ישראל, עם ה') ממאור פניו, שהיא התורה שעליה נאמר, כי נר מצווה ותורה אור, כי ברכה זו היא סמוכה לברכת כהנים ובה נאמר, יאר ה' פניו אליך, ודרש בספרי, שהיא התורה. אולם אנו מבקשים שה' יזכה אותנו שיאיר תורתו באופן שהתורה תאחד את כולנו, "ובירכנו כולנו כאחד".
כשאני באמצע תפילת 18 והציבור בחזרת הש"ץ בקדושה האם אני צריך להמשיך להתפלל או לומר קדושה עם כולם או משהו אחר
לכבוד הרב רצון ערוסי בית כנסת תימני לעתים מתארחים ספרדים כהנים או אורחים כשליחי ציבור
א. כשליח ציבור לא תימני והכהן תימני כיצד יש לקרות את הכהן.
ב. מצב הפוך שליח ציבור תימני והכהן לא.
ג. השבת עלו שני כהנים ספרדים (אורחים) והכהן הקבוע התימני והשליח ציבור תימני ונשמעו שני קלות גם הספרדים וקולו היחיד של הכהן התימני נשמע מוזר. כיצד לנהוג? אציין שמדובר במושב וזה כמעט בית הכנסת היחיד
האם בתקופה זו שאנו מכירים כי ילדים רבים בנם בני תערובת (אשכנזים וספרדים) וכי זוגות נשואים רבים הנם מעורבים (אשכנזים וספרדים), וכי לבוגרים ולבוגרות רבים מרכיבי זהות שונים הבנויים גם מתוצרי תרבות אשכנזיים וספרדיים, וכי קהילות רבות מקיימות קשרי חברות עמוקים בין כל המרכיבים כולל (ספרדים ואשכנזים ומעורבים ) וכי כולם כאחד לומדים ומתחנכים ופועלים במסגרות שעל פניו עיוורות למוצא העדתי, האם אין בכל אלה כדי להוות גורם הלכתי כך ששיקול האחדות יהיה ערך גובר בשאלת התפילה? התפילה היא המרכיב הדתי הבולט ביותר בפרהסייא החוצה, מבדיל ומזהה את השונות בין האנשים ומתייגם על פי 'מקום' הלידה, ודפוסי תרבות המוצא.
לק"י
כבוד הרב,
בסידור שיח ירושלם כתוב שיש לכוון כאשר אומרים "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון" ולא הבנתי
מדוע דווקא פה נאמר שיש לכוון, הלוא בכל התפילה יש לכוון? האם אי הכוונה מעכבת?
תודה.
לק"י
שלום כבוד הרב
א. יש הנוהגים שע"מ להסמיך גאולה לתפילה אומר החזן בקול רק עד גאל ולא אומר את המלה ישראל והמתפללים אומרים ישראל,אדני שפתי..
האם יש לנהוג כך? האם אין במנהג זה הפסק ושינוי משמעות המשפטים (שינוי הפיסוק המקורי)?
ב. בחזרת השץ, עד מתי יש להישאר עומדים? בבית הכנסת של אבי מורי נהגו לעמוד עד אחרי מודים אך לפי הרמב"ם משתמע שיש לעמוד עד סיום כל החזרה.
בברכה
בס"ד בליל הושענא רבה ביקש יהודי לעשות סיום מסכת ובסיום דברי התורה שנאמרו ע"י רצה לומר קדיש (יהודי זה נשוי אב לילדים והוריו בחיים) נתגלעו הדעות בצבור והחליטו שהוא אינו יכול לומר קדיש זה ורק יתום יוכל לאמרו והיו שחלקו על דעה זו ברצוננו לדעת מה דעת ההלכה בנושא זה
שלום הרב. לא הבנתי מה צריך אני לעשות בתפילות השחר. מחד- הבנתי כי עפ"י הרמב"ם צריך לברך על כל מעשה שיש עליו ברכה שאני עושה אותו בבוקר (שומע תרנגול, לובש חגורה וכו'), אך מאידך- צריך לברך עוטר ישראל בתפארה כשאני לובש את הכיפה-1. זו לא הברכה הראשונה-אז איך אני מברך על השאר? (למשל, כאשר צריך אני קודם כל לברך כשאני מתיישב על המיטה-הרי זה לפני שאני שם את הכיפה) 2. איך בכלל אני מברך על לשים את הכיפה?(האם זה אחר לבישת הכיפה? בלי כיפה? מכסה ראשי במשהו אחר?) 3. איך בכלל אני מברך כל זאת עוד בטרם נטלתי ידיי אחר שנתי? בתודה...
לשיטת המקובלים, מדוע הם ממשיכים לומר קדיש בארמית, שמא תהיה להם התנצלות בפני המלאכים?!
האם אדם שהוא כוהן שמחלל שבת בפרהסיה, יכול לעלות ולברך ברכת כוהנים? בתור יחיד או בתור מצטרף לכוהן אחר. מה הדין? והאם מותר לו לעלות ראשון בתור כוהן לקרוא בתורה? אשמח לדעת מה ההלכה ומאיפה היא לקוחה?
לק"י
מנין מצומצם ואין רוב שלא התפללו
אך מעוניינים "לפרוס" פרוסה לשיטתם ולקרוא לזה תפילה בציבור ושרי.
כיצד יש לנהוג ? והאם ההתייחסות תהיה שונה בבית כנסת שאמי ,ספרדי, אשכנזי?
תודה רבה
שלום וברכה, מדוע בימינו לא תוקעים בחצוצרות בכל עיר ועיר וזועקים לה' בעת צרה, מלחמות (צוק איתן) וכד'? לכרואה ראוי לקבוע בכל עת צרה, שאחרי תפילת שחרית בכל בתי כנסיות, יתקעו בקרן בע"ח ויאמרו מס' פרקי תלים, למה הרבנים אינם נחלצים להנהיג מ"ע דאוריתא?