הרמב"ם פסק שהוא חייב ודימה הדין לשורו שיצא והזיק. הכיצד ניתן להשוות בין ממונו שהזיק לבין אשו שהזיקה?
באלו נסיבות יתחייב בעל השדה בנזקי אש על אף שלא הבעיר האש אלא היא פרצה מאליה?
הצית צד ג' את האש והלכה והזיקה בשדה שכנו, האם גם אז יתחייב בעל השדה בנזיקין שארע לשדה שכנו?

חתם על הסכם שכתוב בשפה זרה, האם יכול לטעון שההסכם אינו מחייב אותו היות ואינו מבין שפה זו?

האם תועיל לבעל הטענה שהוא פטור מהתחייבויותיו לאשתו עפ"י הכתובה היות ולא התכווין לכך אלא חתם עליה, לדבריו, בגלל הנסיבות של הארוע?

מהן ההמלצות ליהודי ירא שמים ע"מ לשמור על זכויותיו הדתיות כאשר הוא עומד להתקשר עם קבלן לשם רכישת דירה בבית משותף?

הישנן נסיבות לפטור דייר בקומת קרקע מהשתתפות בהוצ' החזקת מעלית וכיו"ב?

כאשר נדרשת חלוקת נטל הוצ' בין שותפים, היש להתחשב במדד רמת השימוש של כל אחד מהמשתמשים?

מהי דרך הפעולה המומלצת ע"מ להסדיר היחסים בין דיירי בית משותף ומניעת סכסוכים ביניהם?

בנסיבות שיש היתר מוועדת התכנון, האם יכול השכן להתנגד בטענה שהבניה תסתיר לו את הנוף?

אם מראש תנאי השיווק של הדירות כללו את מרכיב הנוף, האם יהיה מקום לטענה של הסתרת הנוף?

באילו נסיבות יפעל ביה"ד עפ"י הכלל המוסרי: " זה נהנה וזה אינו חסר, כופין על מידת סדום"?

הקים את סוכתו על המדרכה ברשות הרבים, האם כשרה ליכנס בה?

המסיג גבול ובנה בנינים על קרקע חבירו, האם חייב להרוס כל הבנינים או שחז"ל תקנו תקנת השבים גם בנסיבות אלו?

ומה יהא דינו של שכן שבטעות מדידה פלש לקרקע חבירו אף במעט, האם בנסיבות אלו נקל עליו לאור 'תקנת השבים'?

האם זכות שאר הדיירים למנוע ממנו לאכסן אף אברכים הלומדים תורה או שאינו יכול לעשות חסדים ע"ח מישהו אחר?
האם חייב להגדיל השתתפות בהוצ' אחזקה של הרכוש המשותף שכן השימוש בו גדל עקב הימצאותם של האכסנאים?
האם מס' הנפשות הינו הפרמטר הבלעדי כמפתח לקביעת % השתתפות בהוצ' הבית המשותף או שישנם פרמטרים נוספים?