האם קשור למה שכינו חז"ל "סירונית" שחציו דג וחציו אשה?
מה ההשפעות של מציאות כזו לגבי דינים שונים בהגדרת אדם, למשל לגבי טומאת יולדת?
האם מדובר באותם פעמים שחכמי ישראל מתכוונים להעביר לנו מוסר השכל באמצעות סיפורי אגדה?
בס"ד לק"י
שלום עליך רבי
הרמב"ם אומר שיסודות הטבע הופכים מקצתם לקצת ומקצם ממקצתם .האם יש הוכחה לדבר זה כדי שאוכל לראות-לדעת שזה נכון?
תוכל לבאר מה שבקשך בסוף
הארכנו בבאור עניין זה לפי שהפילוסופים אומרים כל מי שאינו מבחין בין מה שבכח ובין מה שפעל, ובין הדברים ההנחתיים ההסכמיים ובין הדברים הטבעיים, ובין העניין הכללי והפרטי אין מה לדבר עמו .
מהם הדברים ההנחתיים ההסכמיים?
ומה ההבדל בינם לבין הדברים הטבעיים?
תודה רבה!
שלום עליך, הרב רצון. האיסורים שנתנו חז"ל שהעובר עליהם "אין לו חלק לעולם הבא" באמת הוא נכרת בצורה כזו? או שזה רק כינוי לעברות שלא מתכפרות במוות? ושאלתי השניה: איך לימוד הסטוריה מוסיף בעבודת ה'? לדוג' מלחמות חניבעל, או איך מדינה כלשהי הוקמה?
תודה רבה...
היש הבדל בדין בין פריטים שכתובים עליהם פסוקים לבין אלו שכתובים עליהם שמות מלאכים וכיו"ב ומה דינם של היצרנים?
מהי מידת אחריותו של הסוחר למכשול העלול להגרם בכניסה של רוכש התכשיט למקומות המטונפים?
האם בשימוש בקמיעים כעין אלו לרפואה יש חשש ל"קיצורי דרך" להשפיע על ה' תוך ויתור על מסלול החזרה בתשובה?
בס"ד לק"י
שלום עליך רבי
דף ע"ב במהדורתכם
אבקש שהרב יבאר לי הקטע הבא
"...אלא אשר תחייבהו החלוקה שבכל תבנית יהיה בה ששה ושלושים צימודים .( ואשר הם הקשים באמת.) והתולדה באלו החיבורים ארבעה עשר חבורים,כל חבור מהם נקרא סוג , מהם ארבעה סוגים בתבנית הראשונה , וארבעה בתבנית השניה, וששה בתבנית השלישית"
תודה רבה
שלום עליכם,
מה כבוד הרב חושב על הניסיון למעבר מהחכרה למכירת קרקעות ישראל למרבה במחיר? מה דעת התורה בדבר והאם לישמעאלים ולאדומים היום יש דין "לא תחנם", למרות שחלקם אינו שומר את דתם?
שלום עליך מארי
שאלתי הראשונה: שמעתי הרמב"ם אומר שאין יסורים ללא עוון. האם הרמב"ם מסכים שישנה אפשרות שה' מיסר אדם ומקשה עליו כדי להיטיב לו יותר באחריתו? מה שנקרא 'יסורים מאהבה'.
אם לא, הכיצד מתורצת הגמרא המפורשת בברכות דף ה'. שם מתואר בהרחבה על "כל שה' חפץ בו מדכאו בייסורים..." וכד'.
שאלתי השניה: האם אסור לומר את הפסוקים "רפאני ה' וארפא..." בין פס' דזמרא לבין "ישתבח"?
שאלתי השלישית: נניח סיימתי תפילת 18 ערבית. החזן עדיין מתפלל עמידה. באיזה שלב מותר לי לעקור רגלי לאחר שפסעתי אחורה?
לק''י
שלום לכבוד מורינו ורבינו הגאון הרב רצון ערוסי שליט''א
שאלתי היא מדוע תמיד מזכירים גם את הצד הטוב וגם את הנגד דהיינו למה אומרים תיהיה לראש ולא לזנב או תיהיה בין יושבי בית המדרש ולא בין יושבי קרנות גם הרמב''ם
הרבה פעמים במיוחד במידות אומר מה להיות ומה לא...אז שאלתי היא מדוע אומרים לנו את שניהם יכולים להגיד לנו איפה להיות וזהו...!!
שלום וברכה מארי
שלוש שאלות שהשקפה לי אליך.
1. מהי השקפתך על השיטה האלגורית. האם ללמוד את הספר כתאב אלחקאיק
2. האם ישנו ערך בלימוד שפות שמקדם בעבודת ה' ובידיעתו. כמו שראינו את ידיעות השפות של מהרי"ק.
3. האם ישנו ערך בלימוד הסטוריה.
בהערכה רבה, אלעד.