דילוג לתוכן העיקרי

סירוב פקודה

לק"י
לכבוד הרב רצון הי"ו
בשלום רב
ברצוני להתייחס כתלמיד לפני רב לתשובתך על סירוב פקודה.
כמובן שכולנו משרתים בצה"ל, כמו כן כמובן שכולנו נגד סירוב פקודה, דאל"כ הצבא יתפרק[כלשונך בתשובה].
אולם רבנו הרמב"ם פסק בהלכות מלכים ומלחמות[פ"ג ה"י] "ואין צריך לומר אם גזר המלך לבטל מצווה שאין שומעין לו" וכי רבנו לא חשש שצבא המלך יתפרק?

מס' שאלות

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. תימני שהולך עם טלית קטן. האם הפתח שנמצא בטלית נחשב למדידה של אמה אורך? (לדעת מרן השו"ע מקיימים מצות עשה מהתורה בטלית קטן, למרות שאין בה עיטוף)
2. כבודו כתב: "לפי מורנו הרב יוסף קאפח בשיטת רבינו, ההבדלה היא מדרבנן." יש לי קושי! מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א אמר בשיעורו בלווין שההבדלה היא היא מצוה מהתורה, והוא מסתמך על דברי הרמב"ם. כיצד שני הרבנים הגאונים הבינו בצורה שונה את דברי הרמב"ם?
3. המשנה אומרת:"עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי". האם זה בגדר המלצה, או בגדר הלכה?

טרמפים- ראוי?

שלום וברכה למארי ערוסי

האם לכתחילה ראוי להגיע למקום מסוים בטרמפ, או ראוי יותר להגיע באוטבוס ללא הצטרכות לטובות מהזולת,אף שהאוטובוס איטי ודורש כסף?
איני מדבר מבחינת ייחוד, או סכנה, אלא מבחינה רעיונית.
מהי דעת מורי?

כל טוב

הניתן להתייחס בימינו למחללי שבת בפרהסיה כתינוקות שנשבו?

תוכן

היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?

הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?

האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?

מה דינו של נהג שנרדם בנסיעה ועקב כך גרם להרג הנוסעים ברכבו?

תוכן

כיצד מתייחסת ההלכה לשפך הדם הנוראי, האם יחשב הנהג כרוצח בשוגג החייב בגלות לעיר מקלט או כרוצח קרוב למזיד ויהיו חייו תלויים לו מנגד?

האם יתחייב אותו נהג גם בדיני ממונות לפצות את בני המשפחה שמטה לחמם נשבר עקב אובדנו של האב המפרנס?

לאור חשיבותו המיוחדת של ערך קדושת החיים ביהדות, מה מוטל על ציבור שלומי אמוני ישראל בעת הזאת?

ידיעת ה'

בס"ד לק"י

מה ההוכחה שאין דבר מוגבל נצחי, מוגבל קדמון, מוגבל לא נברא. שהרי הרמב"ם אמר (יסודי התורה, א,ב) "ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להימצאות" משמע שיש דרך להוכיח שכל דבר מוגבל מחודש.

שאלתי היא מה ההוכחה?

האם ישנה מצוות עשה מן התורה להאמין בביאת המשיח ומה דינו של מי שאינו מאמין בזה?

תוכן

הרמב"ם לא מנה כיבוש הארץ במנין המצוות, האם ניתן לפרש זאת שהרמב"ם מייחס חשיבות מועטת להתישבות ריבונית בארץ?

הרמב"ם קבע שמי שאינו מאמין בביאת המשיח ככופר בתורת משה ואין לו חלק לעולם הבא למרות שלא נמנתה על ידו במנין המצוות?

לאור החשיבות באמונה זו של ביאת המלך המשיח, האם רשאים אנו לחשב מתי הוא יגיע?

Subscribe to עיקרי האמונה