האם מותר לסחור בתכשיטים או קמיעים שחקוקים עליהם פסוקים או שמות ה'?

שאל השואל שהוא אדם שעסוקו במכירת תכשיטים, האם מותר לו למכור טבעות אשר נקראות תכשיטי קבלה? ויש כאן דבר אפילו ציורים נפלאים מאוד, טבעות חמש מתכות אז יש טבעת להגנם מעין הרע ומעוצבת מעוצבת עם פסוק אל הנער הזה התפללתי ויש יש גם שם השם, אבל בצורה נסתרת על פי דרך של שם השם שהמקובלים נוהגים לכתוב. וכן, יש טבעת לפרנסה ושפע וגם שם יש פסוק מלמעלה ונח מצא חן בעיני השם בבנ דבנה יש שם השם שוב בדרך של הצפנה בדרך של הצפנה קבלית וטבעת למשל לרפואה ולבריאות ושוב יש פסוק אל נער פנלה ובנדבנה יש איזשהי איזשהיא עצפנה של שם השם בדרך של הצפנה הקבלית וכן כיוצא בדברים האלה האם מותר לו לשווק או לא תשובה קודם כל הוא לא היצרן אלא הוא המשבוק כי היצרן יש לו דין אחר והמשבוק יש לו דין אחר ביחס למשווק ניתן לומר בצורה כזו רצוי שלא ישבוק דברים כאלה. אבל אם בכל זאת הוא משווק טבעות כאלה בתנאי שיצמיד להן ערכה ובה יש הוראות א' היכן ואיך להיכנס עם זה לחדרי השירותים כדי שלא יכנס עם פסוקי תורה ושיש בהם כן שם השם לחדרי שירותים. ודבר שני שיהיה כתוב באותה ערקה, דע לך שעיקר העיקרים זה להתפלל אל השם וכל אלו רק אמצעי תזכורת שהאדם צריך לפשפש מעשיו ולהתפלל אלא הקדוש ברוך הוא. ואם ההפך אדם שם מפתחו בכך עלול רק להזיק לו במקום להעיל לו. אם אכן יצרף ערקה כזו אל הטבעות האלה ניתן להתיר לו. אם אכן הוא לא רוצה להיות בדרגה הנעלה שאנו ממליצים לא לשווק דבר כזה. ובכן, קודם כל נראה בשולחן ערוך יורה דעה סימן קעט סעיף יב נאמר מותר להתרפות בקמע אפילו יש בהם שמות וכן מותר לשק מעין שיש בהם פסוקים ודווקא להגן שלא חלה אבל לא להתרפות בהם מי שיש לו מכה או חולי אבל לכתוב פסוקים בקמיעים אסור כלומר קודם כל שנדע שטבעות כאלה אצל פוסקי ההלכה הם נידונות כקמיעים והקמיעים יש בהם סוגים מסוגים שונים יש בהם קמעים שיש בהם שמות השם מוצפנים ושמות מלאכים וכן יש קמיעים שיש בהם פסוקים. על הקמעים שיש בהם פסוקים, בין אם הם על גבי קלף, בין אם הם על גבי מתכת או כל חומר אחר, הם אסורים כיוון שאסור לכתוב פסוקים בקמע, כי אסור לכתוב את התורה מגילות מגילות, פסוקים פסוקים. את התורה כותבים ספר תורה שלם ומושלם ולא פסוקים פסוקים וכבר נאמר כאן בטורי זהב סעיף קטן ט אבל לכתוב פסוקים הטעם כדאית רש פרק כל כתבי כותבי ברכות כסורפי ספר תורה אלה שכותבים את הברכות ברחונים ברחונים הם נחשבים כשרפי ספר תורה לפי שאם תיפול דלקה בשבת אסור להצילם ולהטריח עבורם בשבת ואף על גב שעכשיו כותבים בסידורים הברכות היינו שום עת לעשות לשם מה שאין כן בקמי עין כי מה פתאום ללכת לכתוב כמי הפסוקים וככה גאון מבינה בסעיף קטן כב אומר אבל קמעין באיסורן עומדים שאסור לכתוב בהם פסוקים פסוקים לכן אמרתי מבחינת היצרן הוא עברים כי היצרן כותב פסוקי תורה על גבי הטבעת עכשיו אינני מדבר רבותיי מה שמורי אמר שיש הבדל בין כתיבה ובין חריטה ובין הטבעה. אלה הם טעמים חשובים בשביל מצבים שכבר הדבר נאסר. אבל לכתחילה הרי צריכים להיות צמודים לכך שאסור לכתוב את התורה פסוקים פסוקים במיוחד במיוחד. וזה מורי ודאי היה מעיר גם כן שמדובר בדברים שהם צמודי גוף שכל הזמן הם יחד הם הגוף של האדם ואדם נסיח את עתוב ונכנס בזה לשירותים. זה מעבר לאיסור של הכתיבת התורה, פסוקים פסוקים שהוא דבר אסור. כי נניח שבדרך חריטה ובדרך הטבעה אין בזה איסור כי זה לא בדיוק דרך כתיבה. אבל עדיין המכשול הגדול שנכנסים לזה לחדרי שירותים ולכן לגבי היצרן אז העבירות שלו גדולות יותר. לגבי המשו יש לנו בעיה אחרת שא' שלא יגרום למכשול שיכנסו בזה אבל יש עוד עניין האם על ידי זה שהוא משווק דברים כאלה שאולי גורמים לחוסר ביטחון בשם ולטלוט את עצמם ברפואות סגוליות האם הדבר הזה מותר או אסור לכאורה יכולנו להגיד שזה מותר מדוע כי הרי בשוט מלמד להועיל חלק יורי דעה סימן סג נאמר כך אם יש למחות ב הנה שתולין לוחות בחדר היולדת ויש בהן השבעות כלומר היו כאלה שבחדרה יולדת שמים שם כל מיני לוחות ובלוחות יש בהם השבעות ואולי יש לחוש משום דרכי האמורים ועל זה הוא אומר הנה כבר נהגו ישראל לעשות קמאות שונות היינו ורי דעה סימן קעט אור החיים סימן ש סעיף כה וסימן ש לד סעיף יד ואף מי שאינו מאמין בזה אומר המלמד לו עיל זה מכל מקום יכול הקמע להועיל למי שמאמין בו ליישב רוחו ונפשו או להרפה על ידו ואם כן אין למחות הוא לא אומר שזה מותר אין למחות במי שעשה זה ועל ועל כאן אמרו כל דבר שהוא משום רפואה אין בו משום דרכי אמורי אז אומר מלמד לו עיל אין למחות זה לא אומר זה מותר אבל אין למחות כי מה מתכוון האדם האדם מתכוון לשום רב רואה אז אין בזה משום דרכה אמורי אבל עלינו לדעת עדיין שיש הבדל בין אין למחות ובין אם זה מותר או אם זה הדרך הרצויה. מעניינת היא מאוד מאוד גישתו של רבי יהודה החסיד. רבי יהודה החסיד חי לפני 750 שנה באשכנז והוא היה מגדולי המקובלים באותה תקופה והמון המון הנהגות הם אצלו על דרך תורת הנסתר והרבה הנהגות אפילו שקשה לנו היום לנהוג לפי המלצותיו. הוראו זה פלא בסימן תת שיד הוא אומר כך אם יאמר לך חכם אחד או נוכרי או ישראל אכתוב לך כמע כנגד החן או כנגד שיתקבל דבריך בפני השרים או אם אמר אתן לך דבר שתשאנו עליך תתעשר לא מבעיה בשבת שאסור לצאת לפי שמחלל שבת רורע הוא מגיע הוא אומר שאסור לצאת עם זה בשבת אלא אפילו בחול לא יסאן עליו מפני שבוטח באותן הבלים ואומר ואל בינתך אל תישאן וכתיב תמים תהיה עם השם אלוהיך כלומר ואם תהיה תמים לא יהיה לך אותם דברים אלא תפתח בשם אלוהיך ותתפלל לו אם יעשה רצונך ואם לו אין לחשוב כיוון שאין אני נענה אעסוק באלה הדברים אלא יחשוב אם היה נגזר הייתה תפילתי נשמעת ועוד זה דומה למי שיש לו אדון הוא מבקש ממנו שיתן לו שום חפץ ואינו רוצה לתת לו. כלומר, הגע בעצמך, אדם הולך לאדון, הוא מבקש ממנו שיתן לו משהו והוא לא רוצה לתת לו. מה עושה אותו אדם שביקש ולא נענה? הלך במקום לאדון הלך לשר אחר נמוך בדרגה יותר מוכה. כי אמר כיוון שאין כוח בידו לתת, רוצה לטלות בעדון אחר. כך זה. ואינו חושש שבשביל עוון אין תפילתו נשמעת. כלומר הוא מחפש לו א דרכים עקיפיות להגיע לקדוש ברוך הוא במקום לחפש למה לא נעניתי התפלתי לשם התפללתי לשם ולא נהניתי למה לא נהניתי במקום שיפשפש מעשיו כדי לסלק את המכשול את ההסתר פנים אז הוא מחפש דרכים עקיפיות קמעין וכאלה דברים זה אומר רבי יהודה החסיד ואם לא די בכך בסימן תתשעב הוא אומר אין המזיקין מתגרים אלא במי שמתגרה בהם כגון מי זה מתגר במזיקים שהמזיקים מתגרים כגון שכתבו שכתבו הוא ואבותיו קמאות או עסקו בכשבים והשבעות או בשארת חלום כלומר מי שכותב קמאות מי שעוסק בכשפים ובהשבעות הוא מתגרה במזיקים במזיקים מתגרים בו או בשארת חלום לכן לא יעסוק אדם בהם ולא יאמר אדם עשה בשביל פיקוח נפש בהשבעות שמים לב הרי מלמד להועיל דיבר על היולדת שנמצאת בחדר הלידה שהתיר אמר לא התיר אלא אמר אין למחות הם שמים שמה לוחות משבעות מה אומר הרבי יהודה החסיד שהוא מגדולי המקובלים מה הוא אומר הוא אומר אפילו בשביל פיקוח נפש ולא יאמר אדם עשה בשביל פיקוח נפש והשבעות וכמע למה למה הוא לא מתיר זה פיקוח נפש פיקוח נפש אין לך דבר שעומד פיקוח נפש אומר רבי יהודה החסיד כי אין זה חוכמה כי הוא מקצר ימיו חיי זרעו כלומר הרי אתה על ידי שאתה משתמש בקמעין והשבעות אתה מקצר את חיי זרך ואת חיימך אז מה אתה אומר שאתה הולך בשביל פיקוח נפש אתה מסכן את עצמך בכך שאתה עוסק בדברים האלה ואין דוחי נפש מפני נפש ונאמר ואת הכל אשר לנו מכל רע מעט שיחה תמים תהיה עם השם אלוהיך ואין לו אלא תפילה ותחנונים על הכל והשם ישמרנו וזראנו ירש זרע וכולי כל אשר לנו מכל רע א מעתיו עד עולם אמן ואמן רואים רבותיי שאכן באמת אפשר לבוא לומר שמי שימכור עם ערקה ועזרות כאלה טוב הוא רוצה להתפרנס אז כיוון שהוא נותן ערקה ועזהרות בהדרכות צדיקים יחובם פושעים יקשלו מה יעשה אדם ולא בשביל הפרנסה אבל לכתחילה הדבר לא רצוי במיוחד לפי דרכו שרבי יהודה חסיד שכאמור היה מגדולי המקובלים רבי חנינ בן חגש אומר