הרמב"ם ותלמוד "רוחניות"
ברכת ה' עליך מארי
השנה התוודעתי לרמב"ם ותורתו, כמסורת האבות.
אך לפני כן, כשהתחלתי להתחזק יותר(הייתי דתי גם לפני כן!), למדתי חסידות, קבלה, "לטהר את כלל ישראל"הנשמה העליונה גורמת לנו לרצות..","זו היא טומאה מסוג אחר" וכו' לימודים "רוחניים" וגבוהים, המדברים בכלליות. למדתי אותם.עברתי מחסידות, לרבי נחמן ומשם לקבלה, וכשהגעתי לרמב"ם הרגשתי שמצאתי את נחלתי.
חדלתי ממעשים קבליים כמו תיקון חצות, גריסת זוהר,טבילה וכ'ו.
לאחר שאני כמה חודשים ברמב"ם, קרה שקבעתי עם חבר שלי חברותא בספר עין אי"ה.
קראנו כמה פיסקאות, אבל, שמתי לב, שהדיבורים על "הנשמה של כלל ישראל" "טהרת היום" והמילים הגבוהות,שלמדתי פעם, כבר לא מדברות אליי. הרי אני בכלל לא מבין מה כתוב, ואי-אפשר לעשות בפועל דבר היוצא מן הלימוד!
למה הדיבורים "הרוחניים" לא מדברים אליי עוד? אולי לחזור לטבילות?
מהי דעת מארי על המהלכים שעברתי?
אודה לך מאוד על תשובותיך מארי.
דע לך יקירי, שיש זוויות ראיות שונות כדי להכיר את היהדות ולראות את הודה ותפארתה ולעמוד על מהותה. ואלו ואלו דברי אלדים חיים. אשריך שזכית להידבק בתורת משה, אבל אל תפתח בתוך לבך יחס של זלזול חלילה כלפי השיטות האחרות. ואם תשכיל לראות בכל שיטה הארה חשובה ליהדות, אתה תמשיך להיות דבוק במשנת הרמב"ם, וגם תהיה פתוח להבין שיטות אחרות, אף שהן שונות.