דילוג לתוכן העיקרי

הלכה ברמב"ם

שלום עליכם. לכאורה מה ההבדל בין טענת מרים לאביה עמרם, שפרעה גזר רק על הזכרים ואילו אתה גוזר גם על הנקבות. ועל ההלכה ברמב"ם משנה תורה - ספר זמנים - הלכות תעניות פרק ג וכל מי שקיים מצות פרייה ורבייה, אסור לו לשמש מיטתו בשני רעבון.? ועוד שהרי לכאורה ממידת הביטחון להאמין שאם ה' ייזכה בפרי בטן הוא גם ידאג להם למזון, ועוד שמי יימר שהרעב ימשיך אולי ייגמרו שנות הרעבון מיד לאחר הלידה (שעוד ישנם 9 חודשים עד ההולדה עצמה)? בברכת יפוצו מעינותיו חוצה. התשובה:

במשנת הרמב"ם (2)

לכבוד הרב רצון ערוסי. בהמשך לשאלתי http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=51263 איני משתמש באופציית התגובה מפני שיש תקלה (אצלי או באתר)
1) מהבנתי את הרמב"ם משתמע שכאשר הרמב"ם שונה את המושג נשמה כונתו לנפש, האמנם? אם ההבנה הנ"ל נכונה אז איך הדבר מסתדר עם הספרות הקבלית (ריה"ל מהר"ל וכו')?
2) במקרים שלא נידונו בגמרא ופסקו בהם גאונים/ראשונים וכו' האם לדעת הרמב"ם לא חל הכלל של הלכה כבתראי וניתן לחלוק על פסיקתם (כאשר יש לי סברות איתנות וכו')?

במשנת הרמב"ם

הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק מציין שמה שישאר מהאדם לעתיד לבוא זה קיום נפשו במושכלה, האם קיימת במשנת הרמב"ם הישארות של הנשמה? היכן? בעניין פסיקת הלכה ישנו כלל של הלכה כבתראי ולכן כאשר יש מחלוקת בין הירושלמי לבבלי פוסקים כבבלי. האם הרמב"ם פוסק לפי כלל זה? ואם לא אז מדוע?
בתודה מראש אופיר

הגמרא במסכת חגיגה

שלום וברכה לרב יש שאלה שמציקה לי כבר הרבה זמן ואודה מאד לרב אם יפתור לי את בעייתי הגמרא במסכת חגיגה דף כד עמוד א עוסקת בעניין של טומאת ידיים לקודש אבל לא לתרומה : רב שיזבי אומר דווקא בחיבורין ואז אביי מקשה עליו : "יד נגובה מטמא חבירתה לקדש אבל לא לתרומה דברי רבי, ר" יוסי ברבי יהודה אומר לפסול אבל לא לטמא. בשלמא שלא בחיבורין היינו רבותא דנגוב אלא אי אמרת בחיבורין אין שלא בחיבורין לא מאי רבותא דנגובה" ואז כתוב בגמרא איתמר נמי... שאלתי היא מהי תשובת הגמרא (לפי רש"י אם אפשר)- מביאה דחייה לאביי או פוסלת את דעתו או שנשארת בקושייה?
תודה רבה בכל מקרה וסליחה על הטירחה.

משמעות שורש בלשון הרמב"ם

הרמב"ם כתב, בהלכות גירושין י:יח, "המגרש את אשתו, וחזר ובעלה בפני עדים קודם שתינשא לאחר, בין שגירשה מן הנישואין, בין מן האירוסין -- הואיל ואשתו הייתה, הרי זו בחזקת שהחזירה, ולשם קידושין בעל, לא לשם זנות: ואפילו ראו אותו, שנתן לה מעות -- שחזקה היא שאין אדם עושה בעילתו באשתו בעילת זנות, והרי בידו לעשותה בעילת מצוה", ומדבריו נראה ש"בעילת זנות" היא כל בעילה ללא קידושין.

ואהבת לרעך כמוך

יש לי כמה שאלות העולות לי על המצווה והפסוק עצמו 1 מדוע התורה מצווה על הרגש? 2 מדוע כתוב "ואהבת" בעבר ולא כתוב בהווה? 3 למה אני צריכה לאהוב מישהו אחר כמו שאני אוהבת את עצמי, ומה עושים עם בנאדם לא אוהב את עצמו? 4 למה רבי עקיבא אומר על מצוות "ואהבת לרעך כמוך" שזה כלל גדול בתורה? אני יודעת שחלק מהשאלות האלה כבר נשאלו אבל אני לא הבנתי את התשובות אז עם הרב יכול בבקשה לכתוב לי את התשובות בשפה פשוטה זה יעזור לי להבין
תודה רבה

תלמוד בבלי

לק"י לכבוד הרה"ג רצון ב"ר יוסף ערוסי הלוי כבוד הרב,
אני מחפש את התלמוד הבבלי אשר ניקד הרב יוסף עמר הלוי, כידוע תלמוד זה מנוקד כמסורת ק"ק תימן והוא המדויק ביותר. האם ידוע לכבוד הרב היכן אפשר להשיג את התלמוד הבבלי הזה כי אני מחפש אותו והרבה לא ידעו לענות לי היכן.
תודה לך, ש - ד' יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים .

הסתמכות על השו"ע בקרב הפוסקים ע"פ הרמב"ם

לק"י
1. ראיתי שמארי מורה להסתמך על דעת השו"ע במצבים מסוימים, כגון סעודה שלישית ללא לחם כאשר אדם שבע מאוד, ולגבי חייל שאפשרויותיו לבשר חלוט לא קיימות לזמן רב. האם ישנו קו מנחה ברור ומדויק מתי אפשר לנקוט בפעולה כזו של לסמוך על השו"ע, באיזה סוג של מקרים?
2. בנושא שניצלים שטיגונם חליטתם (אם הבנתי נכון), מה בקשר לחיתוכם שיתכן שנעשה לפני הבישול אחרי שנמלחו העופות השלמים, מצב שמצריך לפי רבנו מליחה נוספת אם הבנתי נכון?

Subscribe to ספרות חז"ל