מאות דיינים ורבנים מכל רחבי הארץ השתתפו השבוע בכנס "הליכות עם ישראל" שנערך במלון רמדה בירושלים.
הכנס עסק השנה בנושא "השחיתות הציבורית בראי ההלכה" ונערך ביוזמת חבר מועצת הרבנות הראשית ורבה של קריית אונו הרב רצון ערוסי העומד בראש עמותת "הליכות עם ישראל".
"לפי משפט התורה אין לפרסם את שמו של אדם שרק חשוד ובטח כל עוד האדם לא נחקר", אומר הרב ערוסי, "משפט התורה לא מקבל את הטענה של 'זכות הציבור לדעת' אלא חובת בית הדין לשמור על הציבור.
"במידה ונתגלה עבריין שעלול לסכן את הציבור אז יש רשות לפרסם את שמו אך כל עוד אין סיכון כזה חובה לשמור על צנעת הפרט", מסביר הרב, ''למשפט התורה יש איזונים יותר טובים מהמשפט הכללי".
הרב ערוסי הוסיף כי "לשמחתי יש כבר היום שופטים וגורמים שאינם דתיים שמפנים אלינו לשיפוט בדיני ממונות. אני מקווה שנוכל לזכות בהכרה מלאה על ידי המחוקק. ואני קורא לכל המפלגות להכיר במשפט העברי כמקור השראה למשפט הכללי ולתת משאבים. משפט העברי הוא נכס צאן הברזל שלנו".
תכנים לקריאה נוספת
מנהג צנעא
לק"י שלום לכבוד הרב!
ברצוני לדעת מהו מנהג צנעא המקורי לעניין ערב ראש השנה: יש הנוהגים לאחר הקידוש לערוך את סדר הסימנים ואח"כ את הסעודה ויש הנוהגים לערוך את הסדר לאחר ברכת המזון. מהו מנהג צנעא?
בתודה מראש
האם ביהמ'ש העליון יוכל לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה' לאחר שפסק 'לפתוח השמים' בעידן מגיפת הקורונה?
הרב רצון ערוסי - החלטת בג"ץ ל'פתוח את השמיים' מסכנת חיי אדם
הכנס העולמי ה 26 לדיני ממונות חלק ג'
להורדת תוכניית הכנס לחצו כאן
הכנס העולמי ה- 26 לדיני ממונות בהשתתפות : ארגון רבני ההתיישבות וארגון רבני ערים התקיים בימים רביעי – מוצש"ק כז' טבת - א' שבט תשע"ז (25-28.1.2017) במלון "רמדה" בירושלים עיה"ק.
הנושא המרכזי שעסקו בו: "המשפט הציבורי והקניין הפרטי"
מה דין אבידות המונחות במוסדות ציבוריים?
האם מוסדות ציבוריים נחשבים כרשות הרבים לעניין השבת אבידה?
האם יש משמעות לאבידה שאין לה דורשים מעל שנה?
מה דין אבידה שנראית כמונחת ולא כאבידה?
כיצד ראוי שינהגו מנהלי המוסדות בעניינים אלו והאם יש בכוחם להפקיע מרשות הבעלים ע"י התקנת תקנה?
האם רשאי בעל דין לבקש הבהרה על פסק-דין שיש חילוקי דיעות על הפרשנות שלו?
העמדה המקובלת: פרשנות – כן! תיקון תכני – לא! תיקון טעות סופר – כן!, האמנם מתאים לשיטת הרמב"ם?
האם רשאי בעל הדין שהינו תלמיד חכמים לטעון שבית דין טעה תוך הבאת נימוקים הלכתיים מבוססים?
הדיינים שגילו שטעו בדין על בסיס נימוקים הלכתיים, האם רשאים הם טרם ביצוע פס"ד להודיע לבעלי הדין על טעותם?
מתי לא נקרא סרבן דין
שאלה בעניין סרבן דין בתי הדין הפרטיים. יש הרבה סיבות ופרשנויות גם ההלכה וגם על ההגיון למה יש לבית הדין האלו סמכויות, ולא עליהם השאלה. השאלה מאיזה סיבות וטענות הלכתיות אפשר לטעון שאין להם סמכות ולא להיקרא סרבן דין. כלומר אדם שקבל מהם זימון לדין יכול לטעון שהוא לא מגיע ומצד הדין (היבש) הוא לא יקרא סרבן דין. מה הופך בית דין לבעל סמכות חוץ מטענת הקביעות. אם אפשר לצרף לכל טענה גם את המקור ההלכתי שלה. תודה.
תפילת ראש השנה
מהו המקור למנהג תימן להתפלל את תפילות ראש השנה בבכי? הרי ידוע ששאר הקהילות לא נוהגות כך ואף מביאות מקורות לכך לאסור להיות עצובים בראש השנה.
ראש השנה כיום הדין
שלום למרי. ברצוני לשאול האם לדעת הרמב"ם ראש השנה הוא יום הדין? לאור פירושו של מרי יוסף למשנ"ת המושגים מעט מעורפלים, אך בכל זאת אבקש ראשי פרקים לנושא זה.... כי כתב מרי "יום דין... אם נניח כי הוא רה"ש", ומדוע השתמש במילת "נניח"? וכן כתב, כי לדעת רבנו ישנו יום דין אחד או בראש השנה או בעת המיתה, ומתי אם כן אותו האחד? או שמא לפי ראש דברי הרמב"ם, נוכל לדון כי כל יום ויום הוא יום דין? ואז השאלה מתעצמת יותר. ושמא הצורך ברה"ש במשמעו הרווח כיום דין, נצרך מבחינה אמונית - המונית וד"ל. אודה על הפירוט בעניין זה.