איך נהגו התימנים לפסוק לפני הרמב"ם?
שלום הרב,
רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?
תודה מראש!
שלום הרב,
רצוני לדעת לפי איזה מורה הוראה נהגו התימנים לפסוק הלכה לפני הרמב"ם?
תודה מראש!
מהי שיטת רבינו הרמב"ם בשאלה זו ומהי שיטתו של מרן השו"ע?
הטלית (תדיר) והתפילין (מקודש יותר), היש במקרה זה רלוונטיות לכלל: "תדיר קודם"?
האם ניתן בנסיבות אלה להפעיל בלעדית את הכלל: "מעלין בקודש"?
האם יעדיף חופשת שבת ע"מ שישמע קריאת פרשת "זכור" שחובתה מדאורייתא לפי פוסקים מסויימים?
היש לו להעדיף חופשה ליום פורים ע"מ לקיים מצוות קריאת מגילה שהינה חובת היחיד מתקנת נביאים?
היש להסתפק רק בקריאת פרשת "זכור" בציבור כדי לבטא את הקיום הנאות של מצוות התורה?
שלום וברכה לכת"ר
כידוע, שיטת הרמב"ם ומשנתו בעינייני עוה"ב, תחיית המתים וכו' לא מקובלת ברוב ככל קהילות ישראל ו\או חכמי ישראל, ובנוסף אף לא על רוב יהודי תימן.
שאלתי היא לאור הנחיית כת"ר להרבות במשנת הרמב"ם, איך יתיישבו אי ההתאמות בין מש"ה למקובל בעמ"י?
הלא גם יהודי תימן, שהיו האמונים ביותר על מש"ה, לא קיבלו את הרמב"ם במקומות שבהם הייתה להם מסורת אחרת (ברכה"ש, תפילת השחר וכיו"ב),
אם כן איך ננהג אנו במקומות בהם לא נתקבלה מש"ה בקרב כלל ישראל?
ואין אני שואל כלל על מחלוקות הלכתיות, אלא בעיקר אמוניות והשקפתיות.
מהמבקש חכמה מהחכמים באמת.
שלום לכבוד הרב
האם יש תועלת בלימוד פ"ג מהלכות יסודי התורה
הרי בימינו יודעים שמה שכתב שם רבנו אינו נכון
תודה רבה
מהו הרקע והסיבות לתקנת חכמים לברכה מעין שבע?
האם יש לחשוש לחומרת ברכה לבטלה היות ובימינו לכאורה ברכה מעין שבע הינה מיותרת?
מה ההסבר של הפוסקים שלא לברך ברכה זו במקומות אלו כנגד הכלל שאם בטל הטעם אין לבטל התקנה?