היש צורך בהכשרת מדיח כלים לשם שטיפת כלים חלביים לאחר שטיפת כלים בשריים?

מותר להשתמש במדיח כלים חלביים, להדיח בו כלים בשריים וכן ההפך. בזה אחר זה, בלי שום הכשר במדיח, או אולי אפילו גם ביחד לערב כלים, האם מותר או אסור. ובכן, הסוגיה הזו לא נידונה בגמרא ולא בגלל שעדיין אז לא היה מדיח כלים. שהוא מכשיר חשמלי, אלא גם כל הנידון של ערבוב כלים או שטיפת כלים א במקומות מיוחדים לא נידון בגמרא. אולי בגלל שהדבר היה פשוט להם או פשוט להם להפרדה או פשוט להם לערבוב. אבל מה שכן נידון בגמרא ורובה בפוסקים זו הסוגיה הנקראת נותן טע בר נותן טעם דתרה הוא פירושם של דברים שאם דגים או ירקות כך זה נתון בגמרא נתבשלו בכלי בשרי והכלי נקי משומן של בשר והוא בן יומו מותר לאכול את אותם דגים או את אותם ירקות עם חלב אם הם תבשלו בכלי בשרי מאחר ובלוע בכלי רק טעם של בשר. ועכשיו שנתבשלו בו אז הוא פולט טעם וכבר נבלע בדגים הללו או בלקות הללו ועדיין הכל מותר. וכשאחר כך אותם דגים שבלועים בטעם בשר או אותם ירוקות שבלועים בטעם בשר באים במגע כמובן חם חם הכל רותח. אם חלב רותח אז עכשיו החלב במגע אם בר נותן טעם כבר עכשיו כשיוצא טעם מהדגים או מהמירקות הוא כבר נקרא בן נותן טעם בר נותן טעם זה טעם כלוש בטעם כזה לא עשרה תורה ולא עשרו חכמים כבר אמרנו אז שאשכנזים מחמירים ואומרים לא מספיק נותן טעם בר נותן טעם אלא נותן נותן טעם בר נותן טעם בר נותן טעם כלומר נכד לא בן אלא נכד אבל גם אשכנזים מסכימים כך אמרנו שאם הכלי עבר הוא לא בן יומו עברו עליו 24 שעות בלי שימוש וכמן הוא נקי א אחרי הטעם הבשרי הבלוע בו הוא פגום ועכשיו כשיוצא הטעם הפגום זה נפגש עם הדגים או עם ה דקות ואלה אחר כך יבואו מגע עם חלב רותח הרי כל מה שיפלטו הוא נותן טעם בר נותן טעם פגום והוא וכן גם אשכנזים מתירים ולא מצריכים שלושה דורות שלושה שלבים אלא משתיק אפילו בשניים עד כאן זה מה שניתון בגמרא ועל פי ההבדלים הבדלי הפרשנות בין חכמי המזרח ובין חכמי אשכנב אבל חכמי השנל דנו בעניין של רחיצת כלים א חלביים בתוך כלי בשרי וכן ההפך בטור יורה דעה סימן צ נאמר כך קערות של בשר שרחצו אותן ביורה חולבת והיא על האש או אפילו אינה על האש והמים חמים שהיד נחבד בהן כתב בספר התרומה אם הקערות והיורה שניהם בני יומן הכל אסור ואפילו היו הקערות מקונחות יפה שאין שום שומן דבוק בהן אבל אם אין היורה בתיומה בת יומה מותר ובלבד שיהיו הקערות מקונחות יפה שאין שום שומן דבוק בהן ואדוני אבי הבי הראש זל מתיר אפילו הן שניהם בני יומן וכתב אמנם יש לחוש לפי שכשמדיחים הקערות נשאר השומן ממה שאכלו בהן דבוק בהן ונוגע ביורה ונעסרה יורה מממשות הבשר שנכנס בה והכל אסור אלכך אין להתיר עד שיאמר בריא לי שלא היה שום שומן דבוק בה כלומר א יש כאן חידוש חטי של אחד מחכמי השני זקדמונים שחיבר את ספר התרומה ובאותו באותו ספר הוא אומר שאם אדם לקח כלים בשריים בשביל להדיחם ושם אותם בתוך יורה חלבית רותחת בין אם היא על האש או יש בה מים חמים שה צולדת בהם א אומר הבעל שובר התרומה אסור עם הקערות אפילו הקערות היו מקונחות יפה שאין שומן דבוק בהם למה לפי הכלל שנותן טעם בר נותן טעם שהשכנבים אינם מסתפקים בשני שלבים אלא בשלושה שלבים ואילו הראש שהוא אשכנזי חלק על ספר התרומה ואמר שאם אין בהם שומן באותם כלים מותר להביחם בכלים בשרים ביורה חלבית אותהחת אם אין עליהם שומן. עכשיו יש לומר ש אין ספק שלפי חכמי המזרח אם אין בהם שומן ברור ברור שמותר לרחוץ כלים בשרים ביורה רותחת חלבית אם אין בהם שומן. זה דבר ברור. אלא מה הדין כשיש בהם שומן באמת בשולחן ערוך בסד ה איג הביא את דברי הראש להלכה לא התרומה אלא הראש תערות של בשר שודחו ביורה חולבת בחמין שהיד צולדת בהם אפילו שניהם בני יומן מותר משום דבלה נותן טעם בר נותן טעם בהתרה והוא שיאמר בריא לי שלא היה שום שומן דבוק בהן ואם היה שומן דבוק בהן צריך ש יהיה ב מים 60 כנגד ממשות שהוא ממש על פי הקערה. כלומר מרן פתח לנו פתח להיתר שאם יש כמות מים גדולה שהיא פי 60 נגד השומן אז היו מתיר אפילו שאין עדיין את העניין הזה של טעם פגום אלא טעם לא פגום אם יש פי 60 הוא מתיר בסעיף ד' הוא אומר יראה לי שאם נתנו אפר במים חמין שביורה קודם שהניחו הקדרות בתוכה אף על פי שהשומן דבוק בהן מותר ועל ידי האפר הוא נותן טעם לפגם ומכאן על ידי שני הסעיפים ג וד נפתחה נפתח הפתח לדון בעניין של מדיח כלים המודרני כי המדיח כלים המודרני הוא פועל בכך ששמים את הכלים על מגש וסוגרים את הדלת ומפעילים את המדיח ואז נכנסים מים למדיח ועל ידי פעולת שאיבה הם נסזים בכוח א בכוח בכל חלל המדיח בו בזמן בזמן נמאסה במים אבקה אבקת סבון חריפה ומהסבון הללו שוטפים את הכלים המלוכלכים משירי אוכל דקים ומשומן הדבוק בהם לאחר הצטברות די מים במדיח מתחיל גוף חימום הקבוע בתחתית המדיח לחמם את מי הסבון עד לדרגת חום של כ-70 מעלות חום ועולת ההתזה בחום בחום זה נמשכת 20 דקות ולאחר מכן המדיח מתרוקן מהמים המלוכלכים וכל השומן והלכלוך הדק נשטף החוצה ואם מצטוך עווה יותר הוא נעצר על גבי מסננת הנמצאת בתחתית המדיעה בפתח היציאה של המים ונותר שם מבלי יכולת לעלות חזרה לחלל המדיח ולאחר מכן נשתפים הכלים כמה וכמה פעמים במים נקיים וכל שעריות מהסבון יוצאות מהמכונה והשטיפה האחרונה נעסת שוב במים חמים המתחמים על דגוף חימום של תחתית המדיח ולכן בפתיחת הדלת בתום השטיפה נמצאים הכלים נקיים וישים ויש לה עכשיו בנסיבות כאלה אה הודען א' אם יש בזה איסור בישול בשר וחלב כי הרי אם יש שומנים אז לכאורה הוא מבשל בשר וחלב והדבר השני אם אין כאן בליאה של ממשות בשר או חלב לא נותן טעם בר נותן טעם כי אם אנחנו מדברים על שומנים אז זה בליעת ממשות ולא נותן טעם בר נותן טעם ובשתי השאלות האלה הוא דן להיתר הריקות יוסף דן להיתר כיוון שה מים הראשונים הת המשו המשו סבונים וגם הורטחו אז יוצא איפה אנחנו מדברים כאן על טעם פגום השומנים הללו שמיד הם באו במגע עם סבונים עם מים עם סבונים ונפגם הטעם והועיל וכן גם כשאחר כך הורתח מדובר כאן בדברים שכבר טעמם פגום והועיל ודעמם פגום לא יהה אלא כמו נותן טעם בר נותן טעם עם טעם פגום שאפילו אשכנזים צריכים להתיר ואם כן גם כאן לא צריכים לחשוש לעניין הזה של הטעם הטעם שנבלע בגלל השומנים בגלל שכאמור הטעם כבר נפגם לחלוטין ובמיוחד שאם יש עריות הם מתנגזות אל המשננת והם לא צופות למעלה ואין חשש שבהרתחה הבאה הם המים הרטחים מנקיים אז כאילו הם יצופו או יבליעו טעם. כי גם אם כן, הרי כבר סוף סוף נפגמו בטעם פגום, איך יחזרו כעת וסתלק מהם הטעם הפגום? לפי כך, לאור הניתוח הזה, כן? ולפי זה גם במדיח כלים חשמלי שהשטיפה הראשונה נעשת תערוב את חומרי ניקוי פגומים ביותר וחומרים אלה גורמים שמכונת המדיח כלים וכן הכלים שבתוכו בולעים מהמים הרוחים הפגומים ואב את תחילת בליטן באיס כשהוא נותן טעם לפגם וממילא יהיה מותר להשתמש במדיח להכל בשר ואחר כך בכללי חלב ואמנם רבים נוהגים לשטוף כלים ופירות וירקות בחומרי ניקוי וודאי שאין חומרים אלה פוגמים את הפירות והירקות וגם אינם משאירים טעם פגום על דפנות הכלים וכולי על כל פנים א מותר לאור הדברים האלה להשתמש מתיח כלים שהדיחו בו כלים חלבים ואחר כך להדיח בו כלים בשרים או ההפך ו אין צורך להכשיר את הכלי את המדיח בנה דבנה למרות שזוהי ההוראה והיא משתברת מאוד אבל היו כאלה שבכל זאת החמירו במיוחד מחוגש נבין להחליף מגש שיהיה מגש מיוחד לכלים בשריים שעליהם מונחים הכלים המלוכלכים ומגש מיוחד לכלים החלביים כי שם יש מגע בינו ובין המגש מה שאין כן ב דפנות אין מגע של הכלים בדפנות אז לכן הועיל ויש מגע ישיר עם המגש אז החמירו במגש גם עיניין המגש כיוון שהמגשים האלה הם בלואים טעם פגום אז ממילא אין חשש אבל חמירו ומי שרוצה להחמיר בדבר הזה אין ספק שתבוא עליו ברכה אבל במיוחד צריך מאוד מאוד להיזהר גם מבחינת תקינות הכלי שלא להכניס כלים עם שיר של בשר, עם שיריים של גבינות וכאלה דברים. כי א' זה יכול לקלקל את הכלי. ב' יש כאלה שטוענים שאולי הטעם החיצוני של אותם שיריים נפגם אבל בתוך שלו הוא לא נפגם. לכן אנחנו מדברים על כאלה שעושים איזשהיא שטיפה ראשונית בקערה שלנו. טהינו בברז ורק לאחר מכן שמים אותו עם השומנים שלו בתוך תוך המדיח כדי להדיח אותו במסיבות כאלה במסיבות כאלה אפשר להדיח את הכלים חלביים ואחר כך בשרים או פשרים ואחר כך חלביים כמובן כל זה טוב במדיח כלים ביתי אבל במדיח כלים בתוך תעשייה חנויות אז יש לדרוש מדיח כלים נפרד לזה מדיח כלים נפרד לזה כי עלונים שמה להיות בלבולים גדולים מן הראוי שישמרו על הפרדה גמורה. יש להזכיר בהקשר הזה בנוגע לעלותנו ארצה. כשעלינו ארצה עדיין בכל בית היה רק קיור אחד. קיור שבו שתפו כלים חלביים ובו שתפו כלים שרים. לא הם מערבבים את הכלים ביחד אבל לא אומרים לשתוף את הכלים החלבים אחר כך שותבים את הרשרים או ההפך. אין אין הבדל. נכון מאוד שברוך השם עברנו למצב שבו אנחנו כבר יש לנו שני קיורים אבל זה לא אומר שמי שאין לו וכגון בן אדם שקנה דירה מאדם לא דתי ויש שם רקור אחד אזי זה לא אומר שאסור לו לשטוף את הכלים בדרך זו עד שהשם יעזור לו ויעשה שני כיורים פשוט צריך לדעת את הדין וצריך לדעת את ההידור שבדין רבי חני בן am