ברכת "חכם הרזים", כיצד ניתן לקבוע שבעצרת רבתי השתתפו מעל 60 ריבוא?
היש לברך ברכה זו על התכנסות של המוני יהודים בחו"ל?
נוסח הברכה: "הגומל לחייבים טובות..." מורה על לשון וידוי והודאה על החטא, א"כ מדוע שלא יברך ויודה לקב"ה?
אדם שניסה להתאבד וניצל ע"י הרופאים, האם ברכת הגומל על ידו תיחשב לניאוץ?
האם הברכה תלויה ברמת החזרה בתשובה של אותו נהג עד כדי קליטת המסר האלוהי תוך הקפדה על חוקי התעבורה?
היש לברך ברכה זו על התכנסות של המוני יהודים בחו"ל?
מה מקום לשתי ברכות על מצוה אחת שקיימת רק במצות מילה בשונה משאר המצוות?
מהו מעמדה של ברכת: "...להכניסו בבריתו של אברהם אבינו", האם ברכת מצוות או ברכת שבח והודאה?
מה עדיף שהאב לא יברך ברכה זו כלל בבחינת "שב ואל תעשה" או שאחר יברך במקומו?
בפתות איזה ברכה מברכים המוציא או מזונות.
וגם אפשר להניח את הסיר של הפתות על פלטה בשבת?
לכבוד הרב ערוסי, שלום וברכה
רציתי לדעת מהו מנהג תימן בכל הקשור להפסק לאחר נטילת ידיים, יש הטוענים שמקובל היה בקהילות מסוימות בתימן (כגון הקהילה השאמית בבירה צנעא - כמנהג אבותיי) שנהגה לפי השולחן ערוך לא לדבר כלל לאחר הנטילה. יש חלק הטוענים מנגד כי בחלק מהאיזורים הדבר לא היה קיים וכי היו נוטים לדבר אף על עניני חולין בין הנטילה ל"מוציא". אם כן, מהו מנהג תימן בנושא הנ"ל?
תודה רבה ושבת שלום.
ראיתי תשובת מורי לשואלו וענ"ד יש להבחין כך. יש שני סוגים של מלאווח. יש ואותו המלאווח עשוי בצק עלים והוא דק ממש, ומטוגן בשמן והוא אשר נמכר בדר"כ בחנויות, וכשנשאל מרגישים היטב שהוא ספוג שמן, עליו מרוי יוסף התכוון שיש לברך מזונות כמדומני. ויש המלאווח שנדמה שנשארה עשייתו רק אצל אותן נשים מבוגרות, אמותינו ומי שלימדה את בנותיה, שהוא עבה ממש כס"מ אחד, ואף הוא מטוגן בשמן, אך כשנאכל נדמה ממש כפיתה מטוגנת, ואינו בצק עלים (!) ועליו לענ"ד יש לברך המוציא. סליחה על הטורח, אך נראה שיש להבהיר. ברוך תהיה
על מה סומכים יהודי תימן שאינם מברכים ברכה אחרונה על הפירות שאוכלים טרם הסעודה מידי שבת כמנהג הקדמונים?
הגישו לו עוגה טרם ברכת המזון, האם יברך לפניה ולאחריה?
לנוהגים להביא פירות וקינוחים לאחר ברכת המזון, היש חשש לריבוי ברכות?
שלום למרי, מכיוון שמרי יוסף פסק בדעת רבנו שניתן לברך על כל מזונות (אלא אם מטוגן בשמן עמוק וכו') המוציא בתנאי שקובע סעודתו עליו, הרי שבמנחת שבת לא תמיד יש לי חשק לאכול לחם או פיתה ממש, אלא אני רוצה לאכול רק ג'חנון או כובאנה. האם (ומדוע לא?) אוכל לקחת 2 ג'חנון (לחם משנה) ולברך המוציא וברהמ"ז ואצא י"ח סעודה שלישית לדעת רבנו?
שלום וברכה ויישר כח
לאחר שקראתי קריאת שמע על המיטה, נזכרתי שלא התפללתי ערבית. קמתי והלכתי למניין בשכונה, ולאחר מכן לא אמרתי שוב קריאת שמע על המיטה. האם נהגתי נכון? אם לא, כיצד הכי נכון היה לנהוג במצב זה?
שלום וברכה!
ראיתי שלדעת הרב אם בשניצל עיקר הפרורים הם כדי לתת טעם אז ברכתו "מזונות".
א. האם פריכות וקריספיות נחשבים טעם?
ב. אם אכלתי רק שניצל ברכה אחרונה תהיה "נפשות" או מעין שלוש?
ראיתי שהרב ענה בתשובה לשאלה, שעל "פסק זמן" ו"כיף-כיף" מברכים "שהכל".
מה הבדל ביניהם לבין שניצל? הופל לא בא רק בשביל הדיבוק אלא בשביל הטעם, ויוכיחו טבלות שוקולד ומקופלת שלא צריכים את הופל כדי לתת לו צורה, והכלל הוא שכל עוד מין מחמשת מיני דגן נימצא כדי לתת טעם ברכתו "מזונות", אם כך למה ברכתו "שהכל"
שאלה 1:
האם ניתן לברך ברכת "שעשה לי כל צרכי" על סנדלי שורש? כיום לכאורה נראה שהם .
ממש מנעל לכל עניין.
שאלה 2:
אני אחראי השכמה בבוקר בישיבה בה אני לומד.
האם ברכת "המכין מצעדי גבר" יכולה להיאמר כבר כאשר אני יוצא מהדלת כדי להעיר או רק כאשר אני מתחיל לצאת לכיוון בית המדרש לתפילה. בעצם מה נחשב יציאה לדרך?
שאלה 3:
אם כבר נעלתי נעליים/התלבשתי/רקעתי את רגליי על הארץ/פקחתי עיניי וכו האם אני יכול לברך אחרי המעשה? ואם לא, האם אני יכול לחזור שוב על הפעולה כדי לברך? (לדוגמה להוריד את הנעל ולנעול שוב, לברך כאשר רגליי שוב על הארץ וכו)
מארי הנכבד, מותר להניח תפילין בין הפרקים? אדם ששכח לברך על נטילת ידיים בבוקר (אבל כן שטף ידיו), ונזכר בסוף ברכת "אהבת עולם". יטול ידיו בברכה? חיים טובים