מרן כתב בשו"ע, או"ח, קכד, ה, שבחזרת הש"ץ יאמרו ברוך הוא וברוך שמו. והפוסקים שאחריו חילקו, ובצדק, שדווקא בברכה שאין השומע יוצא בה ידי חובה, שאם היא ברכה שיוצא בה ידי חובה, כמו קידוש, וברכת השופר והלולב ומקרא מגילה וכיו"ב, הרי הוא מפסיק. עיין מ"ב, שם, ס"ק כא, בשם דגמ"ר וח"א וש"א. וכבר הרבה להתייחס על עניין זה הגר"ע יוסף, שו"ת יביע אומר, ח"ד, או"ח, כג, וח"ח, או"ח, כב. ושו"ת יחוה דעת, ח"ד, ט.