באילו נסיבות גזרו חכמי ישראל שלא יטלו תרופות מחשש שחיקת סמנים?
אדם החש בראשו ממיחוש בעל אופי חולף, האם נכלל בהגדרת בריא או חולה שאין בו סכנה?
האם נטילת תוספי מזון לשמירת בריאות ומניעת חוליים נכללים בגזירת חז"ל הנ"ל?
הדיון ההלכתי סובב סביב מספר מושגים מרכזיים:
- איסור התרפאות בשבת לבריא: המקור ההלכתי המרכזי לדיון הוא האיסור על בריא להתחיל טיפול רפואי בשבת, כפי שמובא בהלכות שבת. הטעם לאיסור זה הוא "גזרה שמה ישחק סממנים" - חשש שמא יטחן האדם סממנים (תבלינים/מרכיבים רפואיים) לצורך הכנת התרופה, דבר האסור בשבת (מלאכת טוחן).
- המקור מצוטט: "לפיכך אסור לבריא להתרפות בשבת גזרה שמה יש חק סמנים".
- הבחנה בין "בריא" ל"חולה שאין בו סכנה": הדובר מדגיש כי איסור התרפאות בשבת חל רק על "בריא". חולה שאין בו סכנה מותר לו ליטול תרופות בשבת, מכיוון שבמקרה כזה לא גזרו חכמים מחשש שחיקת סממנים.
- הדובר אומר: "הדבר הפשוט שלא מדובר בחול שיש בו סכנה חול שיש בו סכנה מותר לעשות מלאכות דאורייתא אל אם כאן נאמר מותר שאסור לבריא להתרפא ומשמע של חולה מותר להתרפא לטול תרופות אז משמע שמדובר בחולה שאין בו סכנה בחולה שאין בו סכנה מותר לו ליטול תרופות ואין בזה גזרה משום ספיקת סמנים".
- הגדרת "חולה שאין בו סכנה": בקטע ניתנות דוגמאות למצבים המוגדרים כ"חולה שאין בו סכנה" ומתירים נטילת תרופות בשבת: תשישות בגוף, דלקת מסוימת, נזלת, שיעול טורדני, כאבי שיניים על רקע דלקת, כאבי ראש של מיגרנה. במקרים אלו, הכאב או התופעה אינם מוגדרים כ"מחושים מזדמנים חולפים" של אדם בריא.
- הדובר מסביר: "חולה שאין בו סכנה כגון ה הוא מרגיש תשישות בגוף כגון שיש לו איזשהו פתע מסוים, דלקת מסוימת, נזלת, שאול שהוא הרבה משאול תורדני. כל זה נכלל בחבילה של חולה שאין בו סכנה שמותר לו לקחת כדורים."
- הגדרת "בריא" שאסור לו להתרפא: אדם בריא הסובל ממחושים מזדמנים, כאבי שיניים או כאב ראש נקודתי וחולף - אסור לו ליטול כדורים נגד כאבים אלו בשבת. גם אדם בריא המרגיש כבדות לאחר אכילה או קושי ביציאה ורוצה ליטול משלשלים - אסור לו.
- הדובר מציין: "אבל בריא שסובל ממחושים, מכאבים, לא מחולי מוגדר... אם אדם יש לו כאב בשיניים כאב נקודתי כאב חולף או כאב ראש נקודתי חולף מזדמן אז היה אסור לו לקחת כדורים נגד הכאבים הללו כי הוא נקרא בריא שרוצה להתרפא".
- שינוי הנסיבות בזמננו והחלשת הגזרה: הדובר מעלה את הטענה כי בימינו, הגזרה של "שמה ישחק סממנים" עשויה להיות חלשה יותר, מכיוון שרוב התרופות מיוצרות באופן מסודר ומבוקר על ידי גורמים מקצועיים, ולא על ידי האדם הפרטי. שיקול זה יכול להוות "סניף" להתיר במקרים מסוימים.
- הדובר טוען: "ובימינו בנסיבות מסוימות יש מקום להתיר כי הגזירה הזו של שמה ישח סמנים כבר נמצאת במציאות קצת שונה מאחר ואין דרך הבריות להכין להם את התרופות אלא התרופות נעשות תוך בקרה של מדינה של גורמים מקצועיים כדי שלא כל אחד יעשה תרופות לעצמו ועלו להזיק לעצמו או להזיק לאחרים ולכן מקומה של הגזירה הזו בימ הוא מתערער ויש ואנחנו לוקחים את השיקול הזה כסניף בנסיבות מסוימות".
- החלת העקרונות על המקרים הספציפיים:אי פוריות: אדם שאין לו זרע של קיימא או אישה המצויה במצוקה נפשית קשה עקב חוסר ילדים, ואשר מקבלים טיפולים חודרניים קשים - ניתן להגדירם כ"חולים" ולא כ"בריאים". במקרה כזה, מותר להם להשתמש בכדורים בשבת.
- מניעת הריון: אישה הנוטלת כדורים למניעת הריון בהוראת רב, כאשר אי-נטילת הכדורים עלולה לגרום לה סבל רב - ניתן לראותה כנמצאת ב"מצוקה" או "פחד", ובכך להיכלל בקטגוריה של "חולה" ולא "בריאה", ולכן מותר לה ליטול את הכדורים בשבת.
- גישה נוספת: הדובר מציע גישה נוספת, לפיה אנשים הנוטלים כדורים לאי פוריות או למניעת הריון אינם נכללים כלל בגדר "בריא המתגרד בדרגת החולי". הם יותר דומים לאנשים הנוטלים תוספי מזון וויטמינים לצורך שמירה על בריאותם, דבר שאינו נכלל בגזרת "שמה ישחק סממנים". מדובר בפעולה מערכתית לשמירה על בריאות הגוף, בדומה לשימוש בתוספי מזון שאינו אסור בשבת.
- מסקנה: לאור הנימוקים הללו, התשובה לשתי השאלות היא חיובית - מותר לזוגות אלו להשתמש בכדורים שהותרו להם על ידי הרב.
- המסקנה מצוטטת: "ולפי כך כאמור התשובה לשני שואלים אלו היא חיובית שמותרהם להשתמש באותם גלולות שמזכים להם רבי חניה ברגש".
בקיצור, הדובר מנתח את ההלכה האוסרת על בריא להתרפאות בשבת, מבחין בין "בריא" ל"חולה שאין בו סכנה", ומיישם הבחנה זו על המקרים של טיפולי פוריות ומניעת הריון. הוא מציע מספר נימוקים להיתר השימוש בתרופות במקרים אלו בשבת, תוך התייחסות גם לשינוי הנסיבות הטכנולוגיות בימינ
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד ינהג ביום הכיפורים מי שאינו יכול לשתות די הצורך לפני הצום?
שלום כבוד הרב,לפני כחודשיים בערך שאלתי את כב' לגבי אדם שאינו יכול לשתות די הצורך לפני הצום,אם יכול לקבל עירוי נוזלים דרך הוריד בכמות מים גדולה,והרבה השיב שיכול לשתות באופן רגיל דרך הפה ואין צורך בניקוי,שאלתי היא האם הרב התכוון שיכול לשתות יותר מכשיעור?ואם כן האם באופן כזה הוא יכול להיות שליח ציבור?
הכרזת הרה"ר על תענית בשל נגיף הקורונה
1. עד מתי צריך לצום?
2. מה המזמורים שאומרים היום?
תשעה באב
שלום מורי,
כיצד עליי לנהוג בתום תשעה באב? נמצאתי חיובי לנגיף. אינני מחוסן. אני בן 28. אני כבר ללא חום רק עדיין מרגיש קצת חולשה של הגוף.
.מה דעת הרפואה ודעת ההלכה בנושא זה
תודה.
שפשוף הגוף בלימון ע"מ להוריד חום- האם נכלל בגדר בל תשחית? המותר להתרפא בפרי ערלה?
מה נכלל בהגדרת תרופות, האם דווקא תרופות קונוונציונליות או אף כאלו שהנסיון מוכיח את יעילותם?
מהם הגדרים של איסור בל תשחית, האם נדחה איסור זה מכל דבר המביא תועלת ואף צורך פסיכולוגי המועיל למתרפא בו?
האם שפשוף ומריחת פרי הלימון על הגוף נחשב כדרך הנאתו ויאסר השימוש בפרי ערלה?
ריפוי צהבת
לק"י
שלום לכבוד הרב
ראיתי באתר נוסח תימן [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=815&ArticleID=3512]
תורפה לריפוי מחלת הצהבת אצל תינוק ע"י הכנסתו למים עם 2 קרפיונים חיים ואז הם 'שואבים' את המחלה מהתינוק.
האם אפשר או אפילו מומלץ לעשות את זה לפי ההלכה או שאולי בכלל אסור?
תודה רבה
המתפלל שחש בדחף להטיל מים, מה עליו לעשות?
כיצד יש להתייחס למצב שתיתה, האם כעמוד המקלח או שהאיסור הינו רק מדרבנן?
כשנוצרה שלולית שתן, כיצד יתרחק והרי אין לשנות מקום תפילתו?
מהן האפשרויות העומדות בפני המתפלל בנסיבות אלו כשהוא עטור תפילין?
האם לקבל טיפולי שיקום מאגודה שמקיימת גם פעילות בשבת?
אני פצוע צה"ל. עדיין נזקק לפיזיותרפיה. אגודה כלשהי למען הפצועים (עמותה עצמאית) מציעה לי טיפולים פיזיותרפיים ושאר הטבות. כל שעליי זה לשלם סך 80 שח לחודש דמי חבר. האם אני יכול לשלם עבור זה, כשידוע לי שהם גם מחללי שבת, עושים פעילויות בשבת וכו'?
כיצד מתפרשת אגדת רבי יוחנן והרופאה לנוכח שאלת גניבת דעת?
לכבוד הרב הגאון שליט"א,
שלום.
בגמרא יומא דף פ"ד, "ר' יוחנן חש בצפידנא אזל גבה דההיא מטרוניתא עבדא ליה מלתא חמשא ומעלי שבתא אמר לה בשבת מאי אמרה ליה לא צריכת אי מצטריכנא מאי אמרה ליה אישתבע לי דלא מגלית אישתבע לאלהא דישראל לא מגלינא נפק דרשה בפירקא והא אישתבע לה לאלהא דישראל לא מגלינא הא לעמו ישראל מגלינא והא איכא חלול השם דמגלי לה מעיקרא מאי עבדא ליה." (פירוש רש"י: והאיכא חלול השם, שהיא סבורה שעבר על שבועתו. דמגלי לה מעיקרא, מההיא שעתא גלי לה לא נשבעתי לך כי כך אמרתי.)
חובת הודיה לה' על הסרת מסיכות עקב הקורונה
סעודת הודיה על סיום הקורונה