תכנים לקריאה נוספת
שאלות במשנת הרמב"ם
לק"י
לכבוד הרב
ברשותך אציג לפניך מס' שאלות:
1. לא מזמן קראתי את מאמר "שלושת השבועות" שבו מוכיח מהרי"ק ש"שלושת השבועות" לא קיימות לדעת רבינו מכיוון שהן לפי דעה שלא נפסקה להלכה,ובכן ברצוני לדעת איך דבריו מתיישבים עם תרגום יב"ע לפסוקים בשיר השירים שמתוכו עולה (לפי מיטב הבנתי) ש"שלושת השבועות" הן לפי הגמ' במסכת כתובות לפי כל הדעות?
2. האם לדעת רבינו יוצאים ידי חובת ציצית מדאורייתא רק ע"י טלית (מצמר או פשתים,כמובן),(ולא ע"י גופיית ציצת מצמר כפי שאני נוהג היום)?[אנא פרט בעניין]
ברית מילה שחלה ביום תענית אסתר שהוקדמה, האם רשאים בעלי השמחה לסעוד באותו ארוע?
אם יש היתר לאכול בו ביום לקרואים או רק לבעלי השמחה, האם יתחייבו להשלים התענית למחרת (יום ו')?
האם חובה לקיים הסעודה ביום הברית או שניתן להקדימה לערב המילה? יו"ט של יחיד, האם דוחה אבל של רבים?
ואולי דוחה צום תענית אסתר בגלל שהוא רק מנהג?
תורת הגמול לרמב"ם
לכבוד הרב,
ידוע שעל פי שיטת הרמב"ם כפי שמתבארת מפירושו למשנה בפרק
חלק, גיהנם הוא מיקום בעולם הזה ולא לאחר המוות.
משמע משיטתו של הרמב"ם בהלכות תשובה פרקים ג,ח,ט
שיש 2 מצבים בלבד לאחר פטירתו של אדם:
או שזוכה ל"חיי העולם הבא"
או שנכרת ונעלם לגמרי ללא המשך לנפש.
אין גן עדן וגיהנם לאחר המוות לשיטתו כפי שאני מבין.
פסיקת הרמב"ם ע"פ התלמוד
שלום כבוד הרב,
כותב רבנו בהקדמה לא' "...כל הדברים שבתלמוד הבבלי חייבין כל ישראל ללכת בהם...",
האם רבנו פסק במקרים מסוימים שלא כמו בתלמוד?
ואם כן האם זה רק כאשר זה לא נגד את התלמוד ?
ולפי האמור האם מותר בדורנו לפסוק שלא כמו התלמוד לפי רבנו ?
תודה
טבילת כלים
שלום וברכה.
האם טבילת כלים לפי רמב"ם היא מדרבנן או מדברי סופרים? בהלכות מאכלות אסורות משמע שמדובר בדברי סופרים ואם זה מדברי סופרים יש לברך על טבילה זו כמו שמברכים על כל מה שמחוייב מדברי סופרים [שבת פרק ה' והלכות ברכות פרק יא']
אם כן מדוע יש הנוהגים לא לברך ולומר שזו היא דעת רמב"ם שאיננה מחוורת לי כלל מתוך עיון בהלכות הרלוונטיות.
תודה רבה.