תכנים לקריאה נוספת
הסבר דברי הרמב"ם בתשובה
הרמב"ם כותב בתשובה (בלאו ח"ב עמוד 507) בקשר לאמירת י"ג מדות: "אלו הקריאות כולן אין עיקר להן, ולא נזכרו בדבר מדברי רז"ל, והקרוב אצלי שהם מנהגי חזנין שנתפרסמו, אבל אני לא קראתי אותן מעולם משום שאיני יודע לזה עיקר, והוא דבר שאין לו מובן ברור וכו'.
האם כוונת רבינו שאמירת י"ג מדות אין לה עיקר, והיא מנהג חזנין? והאם הוא לא אמר מעולם י"ג מדות?
האם רשאים לצרף למנין חולה המרותק למיטתו שביתו סמוך לבית הכנסת?
היש נסיבות דומות שרשאי יהודי בוגר להצטרף למנין למרות שאינו נוכח עם הציבור בבית הכנסת?
הלכה ידועה עפ"י הרמב"ם והשו"ע שחבורות המחולקות בין החדרים מצטרפות לזימון, הניתן להקיש מהלכה זו לנידון דידן?
לדעת המתירים צירוף בנסיבות שכאלו, כיצד יסבירו את דין החצר הקטנה שנפרצה לחצר גדולה שנחשבות רשויות נפרדות?
מהי מידת האורך המינימלי של הציצית?
לשיטת הרמב"ם השיעור המינימלי לציצית, 4 אצבעות ( 8 ס"מ) ואילו לשיטת רבינו תם, 12 אצבעות ( 24 ס"מ). כיצד פסק מרן השו"ע בנושא הנדון? בנסיבות שנתגרדמו חוטי הציצית, היש לחשוש לכתחילה לשיטת ר"ת?
טלית ותפילין בשקית אחת, איזה מהן יקדים?
מהי שיטת רבינו הרמב"ם בשאלה זו ומהי שיטתו של מרן השו"ע?
הטלית (תדיר) והתפילין (מקודש יותר), היש במקרה זה רלוונטיות לכלל: "תדיר קודם"?
האם ניתן בנסיבות אלה להפעיל בלעדית את הכלל: "מעלין בקודש"?
שליח ציבור שנזכר שכבר התפלל, מה עליו לעשות?
היש לדון אותו כדין שליח ציבור שנשתתק שיש להעמיד אחר במקומו ויתחיל ממקום שפסק?
האם ישלים תפילתו ע"מ להוציא ידי חובה את אלה שאינם יודעים להתפלל?
היש גדר ערבות (כל ישראל ערבים זל"ז) בתפילה כדין ברכת המצוות שאע"פ שיצא מוציא?
כיצד מתייחס הרמב״ם לשאלה על כהן המבקש לקחת גרושה כפילגש?
שלום רב,
בפשטות, האיסור המרכזי לכהנים לקחת גרושה/זונה/חללה הוא בקידושין:
שנאמר: לא יקחו
וכך משמע מספר המצוות ומהרמב"ם איסורי ביאה י"ז.
מה הדין לגבי כהן שרוצה לקחת פילגש גרושה אשר טובלת לנידתה?
אמנם נחלקו הפוסקים בהיתר פילגש בכלל, והרמב"ם אוסר
אבל לדעת המתירים פילגש שטובלת לנידתה, מדוע כהן יהיה אסור
לקחת פילגש גרושה?
ראיתי באוצר הפוסקים באבן העזר ו שמביא שיש לדעת הרמב"ם לכל
הפחות איסור דרבנן, ולא הבנתי מנלן?
כיצד ניתן ללמוד מהרמב"ם איסור דרבנן?