מה תפקידו של רב בפסיקת הלכה כשקיימת סנהדרין?
ילמדנו רבנו מהו מעמדו של רב במציאות של סנהדרין בה אין לו סמכות לפסוק א ההלכה בשונה מן הסנהדרין?
באלו נסיבות יהיה מותר לאכול פירות שנקטפו מהעצים, בדרך עראי ללא חיוב הפרשת תרומות ומעשרות?
מהם המבחנים של כניסה האחורית לבית כדי שתיכלל בהגדרה ש"אינה קובעת למעשר"?
האם יש הבדל בדיני הפרשת תרומות ומעשרות בין פירות שהובאו לבית מהשדה, שהובאו מהחצר או הובאו מהגינה?
מסמך זה מסכם את הדיון ההלכתי המורכב בשאלתו של רבי עזרא מגורי השם בנוגע לחובת הפרשת מעשרות מלימונים הנושרים מעץ לימון הגדל בחצרו, תוך התמקדות בשני היבטים מרכזיים: מעמדה ההלכתי של הגינה/חצר והשפעת אופן הכנסת הפירות לבית על חובת המעשר.
נושא מרכזי 1: מעמד הגינה והחצר לעניין מעשרות
הדיון פותח בהבחנה בין שדה, גינה וחצר מבחינת חובת המעשרות. נקבעים מספר עקרונות יסודיים:
השאלה המרכזית בהקשר זה היא כיצד להגדיר את החצרות שלנו היום – האם הן בגדר גינה או חצר לעניין זה? הקריטריון המוצע להבחנה הוא השימוש העיקרי בחצר:
נושא מרכזי 2: השפעת אופן הכנסת הפירות לבית על חובת המעשר
החלק השני של הדיון מתמקד בשאלה האם אופן הכנסת הלימון לבית משפיע על חובת המעשר, כפי ששאל רבי עזרא (הכנסה דרך כניסה אחורית ולא דרך השער הראשי). נקבעים מספר כללים:
סיכום ומסקנות לגבי שאלת רבי עזרא:
כדי להשיב סופית על שאלתו של רבי עזרא, יש לבחון שני דברים:
הכותב מדגיש כי שאלתו של רבי עזרא מורכבת ודורשת בחינה מדוקדקת של פרטי המקרה.
ילמדנו רבנו מהו מעמדו של רב במציאות של סנהדרין בה אין לו סמכות לפסוק א ההלכה בשונה מן הסנהדרין?
היש הבדל בדין אם מדובר בשמחת מצוה כמו יום שמחת תורה?
לדעת האוסרים, מדוע אין הרבנים מוחים על תופעות כאלו המתרחשות בשבתות וביו"ט ע"י המונים ואפילו בני ישיבות?
אם מדובר בגזירת חכמים: "שמא יתקן כלי שיר", מה ההבדל בפרשנות זו בין האוסרים לבין המתירים?
שלום הרב.
האם לפי רבינו גם היום יש להקפיד על גילוי במאכלים ומשקים? או שמשום שלא מצויים במקומותינו הנחשים הללו אין להקפיד בדבר.( וכנ"ל השאלה לגבי שתית מים ישר מהברז או הצינור בלא הסתכלות מוקדמת בהם שנקיים הם ממזיק.)בתודה מראש
לק"י
אני נוהג לצאת לעיתים תדירות לטיולים ארוכים בארץ ישראל, אשר בחלקם כוללים ירידות תלולות בהן אין לי ברירה אלא לזרוק את התיק הכבד קדימה במורד הואדי ולהתקדם אחריו בזהירות עד שאגיע אליו.
אני מבקש לדעת, האם מותר לי לשים בתוך התיק שאני יודע מראש שאאלץ לזרוק אותו (מגובה של מספר מטרים), בתוך עטיפות רבות את הדברים הבאים:
1. דפים עם דברי תורה
2. ספרי קודש (אם יש חילוק - אז איזה כן ואיזה לא)
3. טלית
4. תפילין
שלום וברכה
1.מה דין כתיבת אותיות המלופפות והעקומות בזמן הזה ?
1 מה דעת ההלכה לגבי שוכר דירה שלא מוכן להתפנות מהדירה בזמן? ומה ההתייחסות לחוק הגנת הדייר?
2 ביחס לנוהג הנפוץ של קניית מוצרים מסין דרך האינטרנט, מוצרים שהם זולים. האם יש להעדיף מוצרים שהם כחול לבן אפלו שהם יקרים יותר? כמו כן האם יש להעדיף עבודה עברית יקרה יותר על פני עבודה זולה של גויים בשיפוצים וכו'?
האם מותר להשתמש במים לאחר שחלטו בהם הבשר ,לצורך בישול וכדו'?
שלום רב,
לפי איזה ספר הלכות עדכני צריך שרעבי לנהוג?
האם לפי ילקוט יוסף?
האם לפי שולחן ערוך המקוצר (הרב רצאבי)?
האם יש ספרים אחרים שמתאימים ?
כמו-כן, מי היום נחשבים לגדולי הדור מקהילת שרעב ?
אסף
שלום הרב הגאון רצון ערוסי.
האם מותר לסייע בין במכירה או באמירה בלבד ליהודי אשר לצערנו רחוק מדרך עם ישראל הקדושים, וכך לעזור לו בחילול השבת?
לדוגמא, מוכר אופניים, אשר לפני יום כיפור נוהרים אליו בהמוניהם קונים רבים, כדי להתכונן בדרכם, לקראת יום הדין והכפרה, ולקנות אופניים.
מצאתי הלכה שאולי ממנה אפשר להתיר, בדברי רבנו בהל' שמיטה (פ"ח הל' ב) וז"ל:"ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית, למי שהוא חשוד על השביעית--מחרשה וכל כליה, העול והמזרה והדקר."
רבנו פסק, שרק בשנת השמיטה אסור לסייע לו, אולם בשנים אחרות מותר.
שלום כבודו יש לי מספר שאלות בקשר לשתייה ואכילה לפני התפילה.
א. אני קמה כל בוקר בלי נדר לסליחות בסביבות השעה 4 רציתי לשאול אם מותר לי לשתות משהו חם לפני אמירת הסליחות והתפילה כמובן אחרי שאני אומרת ברכות השחר והתורה.
ב. והאם מותר לנהוג כך גם בשבת אבל לשתות ולאכול , אני קמה אחרי עמוד השחר
ג. שאלה לא כל כך קשורה מכיוון שאני קמה מאוד מוקדם לסליחות האם אני יכולה להתפלל סליחות ואז לחזור לישון ולקום עם עלות השחר ולהתפלל אז שחרית או שאני חייבת אחרי אמירת הסליחות ישר להתפלל שחרית.