תרומות ומעשרות - מתי להפריש

מהם ההבדלים בין שיטת רבינו הרמב"ם לשיטת מרן השו"ע בפרוש "פת הבאה בכסנין"?

היש להתייחס לכעכים כ"פת הבאה בכסנין" או כ"אין לה צורת הפת"? 

היש קשר בין החיוב להפריש חלה לבין ברכתו של המאפה שנוצר מעיסה זו?

איזה מעשר יש להפריש לשיטת המחייבים, מעשר שני או מעשר עני? מה יהיה הדין לגבי אתרוגים מ"התר מכירה" או מ"אוצר בית דין"? אתרוג שאסור זמנית לאכילה בגלל ריסוס, האם ניתן לצאת בו ידי חובה למצוה?

הזמין אורחים לחצרו הנטועה עצי פירות, מה יעשה על מנת שלא יכשלו באכילת טבל?

באלו נסיבות נחשבת החצר כקובעת למעשר ואז יתחייב הפרשת תרומות ומעשרות טרם אכילת פרותיה?

מהי הדרך המותרת לאכול עראי פרות או ירקות הגדלים בחצר ללא הצורך בהפרשת תרומות ומעשרות?

מהו הכלל הקובע לגבי כל פרי הנקטף בגינה ולא יכנס להגדרת איסור טבל?

באלו נסיבות ניתן לכלול פסולת הצימוקים (השמרים) בקטגוריה של יין ויהיו ראויים להפרשת תרו"מ?

היש הבדל בדין חיוב תרו"מ בין צימוקים שיובאו מחו"ל לבין צימוקים שנרכשו מגוי מפירות א"י?

נגמרה מלאכתן לצורך אכילה והופרשו תרו"מ, האם למרות זאת יתחייב בהפרשת תרו"מ על היין שנעשה מהצימוקים?

האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?

האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?

הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?

האם יש תקנה ליין זה בשבת למרות נסיבות אלו? 

חבית יין טבל שנשברה בשבת, האם מותר להניח כלי תחת החבית ללא חשש "ביטול כלי מהכינו"?

מדוע יש על פירות או יין טבל תורת מוקצה והרי הוא ראוי לבעלי חיים או לגוי? 

מהי ההגדרה של חצר הקובעת ומחייבת הפרשת תרו"מ לירקות ופירות שנגמרה מלאכתן?

היש נסיבות שהאוכל פירות בגינה יתחייב בתרו"מ למרות שההלכה מתירה עקרונית אכילת עראי בגינות?

האם יתכנו אפשרויות של היתר לאכילת עראי גם בחצר הקובעת למעשר?