הלכות תלמוד תורה פרק א ג-ו

הכלל בתלמוד שמי פירות אינם מחמיצים, האם הכוונה דווקא לדבש תמרים או אף דבש דבורים?

האם בכלל זה עיקר ההוראה של חכמי ישראל שהמים הם המחמיצים ואילו כל נוזל אחר המעורב בלישה אינו מחמיץ?

הניתן לצאת ידי חובת מצת מצווה אם נילושה במי ביצים בלבד?

הרמב"ם כתב שבזמן הזה פודים מע"ש בשיוויו ממידת חסידות, האמנם יושלך כסף רב של הפדיון לים הגדול?

האם ניתן לחלל את כסף הפדיון המייצג את שווי השוק של מע"ש, בשווה פרוטה? 

היש לחלק בין הוראה לאנשים ערכיים הראויים למידת חסידות לבין הוראה לשאר העם?

האם בגלל התיבול בתבלין יחשב ככבוש בדם שפרש ויאסר בגלל הכלל: "כבוש כמבושל"?

הרמב"ם פסק: ביצה שנתבלה בתבלין תרומה אסורה לזרים. האם ניתן ללמוד מכאן שאף הבשר המתובל יאסר?

באילו דרכים, אם-כן, ניתן להכשיר חתיכות בשר אלו אף לשיטת המקפידים גם על חליטת הבשר?