האם כהן שחזר בתשובה ונפרד מאישה שאינה יהודייה רשאי לשאת כפיים?
עניין שעלה השבת בבית הכנסת.
כהן שהתחתן בנישואים אזרחים בקפריסין (לא כדת משה וישראל) חי איתה והביא ממנה ילדים.
היום הוא כבר לא חי איתה (חזר בתשובה) האם הוא יכול לעלות לדוכן לברכת כהנים,
עניין שעלה השבת בבית הכנסת.
כהן שהתחתן בנישואים אזרחים בקפריסין (לא כדת משה וישראל) חי איתה והביא ממנה ילדים.
היום הוא כבר לא חי איתה (חזר בתשובה) האם הוא יכול לעלות לדוכן לברכת כהנים,
א. מבואר בהל' שביתת עשור שגדר 'יחפים' זה גם כשעטוף בבגד: "וכורך אדם בגד על רגליו ויוצא בו, שהרי קושי הארץ מגיע לרגליו, ומרגיש שהוא יחף". מניין שיש להחמיר בזה יותר בגדרי נשיאת כפיים?
ב. איפה נרמז בהל' נשיאת כפיים שחייבים לעמוד על הקרקע ממש? פשט המציאות שמזכיר רבנו הוא שבית הכנסת מרוצפת שטיחים או מחצלות, כמבואר בהל' ע"ז בעניין השתחוויה, ובעניין הל' בניית בית הכנסת. אם היה שמץ של בעיה בכך, היה לו להודיענו זאת שנשיאת כפיים היא לכתחילה דווקא בעמידה על קרקע ממש.
שלום רב מארי,
האם לכהן יש ענין לכוון בברכת כהנים כוונות מסוימות כגון בויחנך
חן, חכמה, רחמים
ואם כן מה בדיוק צריך לכוון
ומדוע בכלל יש צורך בכוונת הכהן אחר שהבורא יתברך הוא שמברך
את העם דרך הכהנים ?
שלום,
מדברי רבנו בהלכות תפילה פ"טו ה"יא נראה כי רק במצב שאין כהנים אחרים יכול הכהן להיות חזן אם הבטחתו שיחזור כראוי לתפילתו
ומעשים שבכל יום שאנו רואים שעולה חזן כהן למרות שיש שם עוד כהנים.
אם הבנתי נכונה בדברי רבנו מה יעשה כהן שעלה ויש עוד כהנים האם ראשי להקריא את הכהנים או שיעמוד בשתיקה עד לסיום ברכת כהנים ?
תודה רבה
לשיטת החוששים מהפסק בתפילה ע"י ש"צ, האם בתפילה אחת לא יחשב הפסק גם לאחד מן הקהל?
מי אמר קריאה זו לפי מנהג תימן הקדום ומדוע שינה מהרי"ץ בניגוד למנהג קדמונים?
האם יש מקום בכל מקרה להנהיג ולחזור לעיקר הדין שש"צ הוא הקורא לכהנים?