תפלה
למארי שלום אנו מתפללים ויש אבל שאומר ואני זאת בריתי אמר המלה אותם הוא לא יכול לומר והצבור אומר לא נורא כך הוא רגיל מה עושים?
למארי שלום אנו מתפללים ויש אבל שאומר ואני זאת בריתי אמר המלה אותם הוא לא יכול לומר והצבור אומר לא נורא כך הוא רגיל מה עושים?
לכבוד הרב רצון יצ"ו שלום וברכה מה יש לעשות כאשר אדם (זקן) עולה לתורה, קורא, ובין פסוק לפסוק אומר שתיים - שלוש מלים שאינם מן הקריאה?
בתודה.
המתפלל בבית כנסת שאינה כמנהגו ומנהג אבותיו, בדברים שתלויים במנהג, האם ינהג כמותם?
האם אחרי תפילת מנחה יתפלל תשלומין שחרית ושוב יתפלל תשלומין מוסף?
מהם הכללים ההלכתיים המאפשרים לתקן באמצעות תפילת תשלומין?
מה המיוחד בתפילת המוספין והאם שייך בה אפשרות תשלומין?
שלום רב ,
כיון שיש מצות עשה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור כדברי רבנו
ומדברי סופרים להתענות ,א- מדוע א"כ לא מכריזים על כזו ?
ב-מה הדין כששכח אדם ולא קיבל על עצמו במנחה תענית ליום המחר מה יעשה והציבור כן קיבלו ?
שאלתי שאלה, והיתה לי תקלה במחשב לכן אני שולח אותה שוב. הגר"י קאפח כתב: "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה... ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...". לאור דבריו, אלה שמוסיפים בחתימת הברכה בברכה האחרונה משבע הברכות של החתן, "ומצליח ביניהם", כתב עליהם בכתבים: "וכל המשנה ממטבע ששינו חכמים לא יצא ידי חובתו" ולכן נראה כי לא יצאו ידי חובה. במשנ"ת כתב מארי: כתב "ששינה ענין נושא הברכה או ששינה בנוסח החתימה דבר המשנה כוונת חכמים ומטרתם, ובשתיהן לא יצא ידי חובתו וצריך לחזור ולברך...
שלום כבוד הרב,
יש לי מס' שאלות:
1. אמרו לי שההלכה אומרת שכשאדם בא לעיר/ארץ הוא צריך ללכת לפי הרב של המקום. האם התימנים שבאו לארץ לא צריכים ללכת ע"פ פסיקתו ושל מרן?
2. ע"פ הרמב"ם, האם אפשר לחמם מרק/רוטב קר בשבת על הפלטה?
3. מדוע התימנים נוהגים להתפלל בחלק מהתפילות רק "חזרה" (במוסף של שבת בעיקר), הרי הרמב"ם כותב שחזרת הש"ץ נועדה רק למי שאינו בקיא, והיום כולם בקיאים. ואולי להיפך, מדוע לא מתפללים רק תפילת לחש?