דין מים אחרונים
מה דין מים אחרונים עפ"י מורנו ורבינו הרמב"ם ועפ"י הרב קאפח זצ"ל? כמו כן הייתי רוצה לדעת איך יהודי תימן נהגו בדין הנ"ל?
תודה שהקדשת מזמנך.
קשת האם מותר לומר לחבר שיש קשת? השבוע, היו כמה קשתות בשמים, נראה לי, ולא היא גשם. האם בקשתות האלו מותר להסתכל? גם היו דברים צבעוניים אחרים בשמים השבוע, שנראו לפעמים כמו עננים צבעוניים מסולסלים, גם אם זה לא מה שהיו. מה היה צריך לברך על אלו, והאם על אלו מותר להסתכל הרבה? האם מותר להתסכל על הקשתות הרבה זמן כאשר יש בהן משהו מיוחד, כמו שהשבוע, כך היה נראה לי לפחות, היו 2 קשתות באותו זמן בלי שהיה גשם?
לפי הדין, גם קשת שמופיעה בזמן גשמים, מותר לומר לזולת על הופעתה ולזכות אותם בברכה. כמו כן, רבינו לא הביא להלכה את הגמרא בחגיגה בענין המסתכל בקשת. ולפיכך, לדידו, אין איסור להסתכל בקשת. ורבינו מתייחס לאותה מימרה כעל משמעות אגדית, מעניינת, אך לא הלכתית. כל שכן הקשתות אליהן התייחסת בשאלתך.
מה דין מים אחרונים עפ"י מורנו ורבינו הרמב"ם ועפ"י הרב קאפח זצ"ל? כמו כן הייתי רוצה לדעת איך יהודי תימן נהגו בדין הנ"ל?
תודה שהקדשת מזמנך.
מה הפשט בדברי רבנו מנוח פרק י הלכה ט מהלכות ברכות, שכל הניסים שנעשו לרבים הם ודאי בהשגחה, אך אלו שנעשו ליחיד חלקם במקרה? ועוד לפי זה איך מברכים על נס שנעשה ליחיד אם הוא ספק נס ספק לא וספק ברכות להקל?
שלום לכת"ר, ידועה פסיקת מארי שמברכים על הלחוח לעולם מזונות. עם זאת ידוע שאין זה נובע ממנהג ברור שהרי בתימן הכינו אותו מדורה, ובארץ מחיטה. על כן אין הדברים בהכרח ברורים. ישנה תשובת רבנו בה הוא פוסק שהקטאייף הערבי הינו פת הבאה בכיסנין, ולפי מה שבדקתי - הערבים מכינים אותו קבוע ברמדאן שנים בארצות שונות והוא ממש דומה ללחוח. גם בלחוח שלנו אנשים שונים מכינים אותו שונה. ישנם המכינים את הבלילה דלילה מאוד כמים. וישנם בלילה רכה אך לא כמים הדומה מאוד לקטאייף.
האם מותר לחולה צליאק (אסור באכילת גלוטן, כך שאינו מברך "המוציא" וברכת המזון) להצטרף לזימון?
האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?
שלום לכבוד תורתו, מעיון בחיבור נראה שהן לגבי ברכה שניה והן לגבי ברכה שלישית נאמר (הל' ברכות פ"ב הל' ג -
ד) "לא יצא ידי חובתו", מה שלא נאמר לגבי ברכה רביעית. יאיר נא עיננו בנושא הנ"ל ומהי דעת רבנו הרמב"ם לגבי ברכה רביעית. האם בגלל שהיא מתקנת חכמים נאמר שספק דרבנן לקולא ולא יברך או שהיא נכללת בסל אחד יחד עם שאר הברכות כמו שנראה מדברי מורנו הרב יוסף קאפח. ה' יזכנו להמשיך ולשתות ממעיינה של תורתו
האם נכון/מותר להגיד מזל טוב? הלא אנחנו לא מאמינים במזל.
שלום לרב פירות נגועים בחרקים קטנים שאי אפשר לראות אותם בעין רגילה, האם מותרים באכילה?
תודה רבה.
לק"י
שלום לכבוד הרב
"היה המברך חייב מדברי סופרים ועונה חייב מן התורה לא יצא ידי חובתו,עד שיענה אמן,או ישמע ממי שהוא חייב בה מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"א יא)
"...שכל החייב בדבר מן התורה אין מוציאין אותו מידי חובתו אלא החייב באותו דבר מן התורה כמותו" (הלכות ברכות פ"ה טז)
מארי מבאר (אות לה עמוד תקסט)
"ופשוט בדעתו דמוציא רק בברכת המצוות בלבד ולא בברכת ההנאה שאין בה מצווה ,
והיינו בברכות דתקינו רבנן לפני עשיית המצווה או ברכות שהן עצמן המצווה כגון קדוש היום. ואין כן ברכת המזון."
האם גם כבוד הרב סובר שקטן אינו מוציא גדול העונה אמן לברכת המזון?
תודה רבה
שלום לרב לפי מורנו הרב יוסף קאפח מתי צריך להגיד תפילת הדרך?
תודה
שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. החיוב מהתורה בברכת המזון:להודות על המזון, הארץ, ירושלים. האם יש חיוב מהתורה להזכיר את בית המקדש?
2. האם אפשר לומר שיש שלושה יסודות שחייבים להזכיר בברכת המזון:מזון, ארץ, ירושלים ובית המקדש? "ירושלים ובית המקדש - עניין אחד"
3. משה רבינו תיקן את ברכת הזן. איך משה הכיר את הפסוק:"פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", הרי דוד המלך תיקן את המזמור אשרי יושבי ביתך, יותר מאוחר?
4. אדם שאכל כזית פת, ושבע משאר מאכלים שאוכלים עם הלחם. לדוגמא:דגים, בשר, סלטים... האם ברכת המזון שהוא יברך תהיה חיוב מדרבנן או דאורייתא? אם אפשר להסביר את התשובה.
תודה וכל טוב.
ראיתי שאפשר לצאת באמצעות עניית אמן גם ע"י מי שמחויב בברכה מדרבנן גם כאשר אני מחויב בה מן התורה.
כלומר, גם אם אישה תברך ברכת המזון בקול ואני אענה אמן. אני אצא מהברכה (היה נשמע שזה אפילו לכתחילה, כי זה כאילו מוציא בפיו ממש)
האם דין של "תבוא מארה למי שאשתו וכו'" שייך גם כאשר אני עונה אמן? האם זה משתנה כאשר אני יודע או לא יודע את הברכה?