היש נסיבות להיתר אכילה ושתיה בבית הכנסת ללא קידוש בשבת?

לכבוד מו"ר הרב הגאון רצון ערוסי יצ"ו. ב"ה, יסדנו בית כנסת באחת השכונות החדשות בירושלם עיה"ק, ואנו מתפללים לפי נוסח אבותינו קרוב מאוד לנוסח שבו התפללתי אצל מו"ר ועט"ר מארי יוסף קאפח זלה"ה, כל הציבור קיבל את הנוסח והכל מתנהל על מי מנוחות ב"ה. ולשאלתי. וועד בית הכנסת החליט לרכוש במימון הציבור ריהוט לביה"כ, ז"א כסאות, וקבע שסדר הישיבה יהיה שורות שורות לכוון ההיכל ולא כפי שנהגו אבותינו לשבת מסביב וצמוד לקיר, כשנודע לחלק מהציבור על סדר הישיבה שקבע וועד ביה"כ, היתה התנגדות ורוצים להמשיך ולשבת מסביב כפי שקיים היום. יורנו רבנו כיצד לנהוג?
תודה.

שלום לכבוד הרב,
אני משמש חלק מועד בית כנסת ואחראי על ענייני הכספים. אצלנו בבית הכנסת מקובל שהועד אחראי על הרישומים והרבה מהמתפללים סומכים על כך. לאחר שמחת תורה אבד לי הדף של הרישומים וכשניסיתי לשחזר את הנדרים חלק מהמתפללים לא היו בטוחים שזכרו את הסכומים המדויקים. כיצד לנהוג במצב כזה כדי שחס וחלילה לא ניכשל ונכשיל את הציבור.
תודה רבה, ישראל

כתוב ברמב"ם בהלכות ציצית הלכה ט' "נפסקו לו חוטי לבן, או תכלת -- זורקן באשפה, מפני שהיא מצוה שאין בגופה קדושה." לפי הרמב"ם רואים שלא צריך לגנוז את הציציות הישנות. אם אני מחליף ציציות לטלית שלי האם אני צריך לגנוז אותן?/

בשל פריצת הקורונה נאלצנו אנו ציבור המתפללים להתפזר חלק בית כנסת כ: 20 איש, כלומר מניין + , וחלק - של הציבור המתפללים, נמצאים באולם כ: 15 איש.      

  השאלה. אם הציבור שנמצא באולם יכול להצטרף למניין הציבור שבתוך בית הכנסת  בענית אמן, קדושה, תפילת ציבור וקריאת תורה. וכן אותו דין בין בית הכנסת לעזרת נשים.

שלום למו"ר הרה"ג רצון ערוסי שליט"א. בבית כנסת שאני מתפלל, המארי שמוציא את הספר תורה כבר זקן, וקשה לו לעמוד על הרגליים. יש אצלינו 2 צעירים שמבחינת הידע יכולים להוציא ספר, אבל כשהמארי מבקש מהם, הם כל הזמן אומרים שהם "לא ראויים", אציין שאחד מהם נשוי והשני רווק. מאחר שאני מכיר את הנפשות הפועלות, אודה לכבודו אם יוכל להסביר לי מי הוא בדיוק אדם ש"ראוי" להוציא ספר? האם יש קריטריונים מסויימים? האם יש דברים שמונעים מהאדם להוציא ספר? או שמספיק הידע?
תודה מראש

לכבוד הדרת קדושת מורי ורבי הרב רצון ערוסי השם ישמרהו ויחייהו ומכל נזק יצילהו, אכי"ר. בבואי להתפלל בבית כנסת בהנהגה ברורה של רב תימני ת"ח שקוד, חשוב מהדרום הקרוב, שככל הנראה מוקיר וסר למרות כג"ק הרב, עלה ילד בעלית שישי כנהוג להוציא את הרבים ידי חובתם ואחריו עלו שני ילדים גם יחד. ושאלתי לפשר הדבר ואמרו לי שמפני חינוך וטורח צבור להעלות כל שבת ילדים רבים הנהיגו כך. ולכאורה הדבר צריך עיון, שהרי רבנו כותב בהלכות תפלה פרק יב הלכה ז: ולא יקראו שנים בתורה אלא האחד לבדו. וגבי מגילה פסק רבנו בהלכות מגילה וחנוכה פרק ב הלכה ז: הקורא את המגלה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא, לפי שאין מדקדקין בקריאתה.

שלום לכבוד הרב,
אנו יוצאים לטיול עם תלמידי בית ספר ל - 3 ימים. ביום חמישי נתפלל בשטח אך ללא ספר תורה. האם נכון לתכנן בלו"ז של אותו יום הגעה במהלך היום לבית כנסת כדי להוציא ספר תורה ולקרא בו?
תודה מראש

אני בלדי הולך עפ"י חלק הדקדוק ושאלתי היא:
ישנם הטוענים עפ"י הקלטות זקני תימן בדור האחרון שמסורת הקריאה היא כמו שמופיע
בתאג' פרשה מפורשה(כמו במילים "ואמושך" "ושקה לי" וכו') רציתי לשאול את הרב את דעתו בנושא האם לקרוא בהכל כמו חלק הדקדוק או האם לשנות במקומות מסוימים עפ"י המסורת? תודה רבה.

שלום הרב
רציתי לדעת על מה סמכו יהודי תימן כשבטליתותיהם השחורות הציציות היו לבנות ולא בצבע הבגד כפי המובן מלשון הגמרא והרמב"ם.