תכנים לקריאה נוספת
מה השייכות יש לנו בשלחן ערוך?
לק"י
שלום כבודו הרב, שליט"א
רציתי לדעת מה השייכות יש לנו בשו"ע מאז שאנחנו הולכים אחר פסיקת רבנו, ז"ל?
אולי אני יכולתי להבין השייכות הראשונית של מרן הבית יוסף, ז"ל, מאז שהוא פוסק את ההלכה לפי המשנה תורה 85 אחוז מהזמן, אבל מה עם הרמ"א? ומה אם הראש ושאר המפורשים והפוסקים? אם הם אין מבררים את דעת רבנו, מה הם לנו?
ילמדנו רבנו!
תודה רבה.
ברית מילה שחלה ביום תענית אסתר שהוקדמה, האם רשאים בעלי השמחה לסעוד באותו ארוע?
אם יש היתר לאכול בו ביום לקרואים או רק לבעלי השמחה, האם יתחייבו להשלים התענית למחרת (יום ו')?
האם חובה לקיים הסעודה ביום הברית או שניתן להקדימה לערב המילה? יו"ט של יחיד, האם דוחה אבל של רבים?
ואולי דוחה צום תענית אסתר בגלל שהוא רק מנהג?
שאלה ברמב"ם
זאת שאלה ותשובה שכבוד הרב עונה
אבן עזרא לקוהלת ז:ג מסביר המילה "רוח" לויהיה שם נפש בעלת ההרגשה המבקשת שררה וגדולה רוח. האם הרמב"ם מסביר המילה רוח כאבן עזרא. לדוגמא הלכות שמיטה יג:יג או אולי רוח - זה השכל שרוצה חכמה כדוגמא יסודי התורה ד:ח?
ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק נב
המצווה הרס"ב
האזהרה שהוזהר קונה אמה עבירה מלהציק לה אם נשאה. כוונתי באומרי להציק לה, שלא יצמצם לה מזונותיה או כסותה ולא יזניחנה מעונתה כדי להציק לה ולצערה.
והוא אמרו יתעלה: "שארה כסותה וענתה לא יגרע" (שם, י).
ולאו זה בעצמו, כולל כל הנושא בת ישראל שלא יציק לה באחד משלשת הדברים האלה כדי לצערה ולענותה.
והוא אמרו יתעלה באמה עבריה שהזהיר מלמנוע ממנה שארה כסותה ועונתה לא יגרע, כמשפט הבנות יעשה לה (שם, ט),
מכאן למדנו שמשפט הבנות הוא: שלא ימנע שאר כסות ועונה,
והוא אמרם במכילתא:
תרגומו של הגר"י קאפח למילות ההגיון
שלום, לאחרונה למדתי את מילות ההגיון לרמב"ם בתרגומו של הגר"י קאפח. במהלך הלימוד עלו לי כמה שאלות. רציתי לשאול את מר מה מהן טעויותיי שלי, מה מהן משל המדפיס ואם יש מהן גם בבחינת שגגה היוצאת מפי השליט. א- שער ג, עמ' מג, הרב קאפח תירגם כלשון הקדמונים [מלבד אחיטוב]: 'הדברים', המקור: 'אלכלם', למה לא תורגם 'המילים' שהרי כך תירגם בכל הפרק וכן בצורת היחיד בסמוך? האם בגלל הדמיון לאלכלאם שבפתיחה ובשער א? [אב"ת- הדבורים, אחיטוב- המילות, ביבש- דבורים] ב- שער ה, עמ' נט, הרב קאפח תירגם בדומה למתרגמים הקדמונים: 'הפיכת', המקור: 'אנקלאב', למה לא תורגם 'עיקול' שהרי כך תירגם בהמשך וכן ברשימת הסיכום?
עזרה בעניין "דע מה שתשיב"
שלום לרבנים שליט"א,
באחד הפורומים ברשת האינטרנט הועלתה טענה כזו :
"הרמב"ם הכיר את החסידות ויצא נגדה בחריפות, לכן הם כמעט הצליחו להחרימו וכיום לא פוסקים לפיו בבתי דין רבניים, כמעט לא נפסקות הלכות לפיו ונדיר שחרדים ילמדו אותו". עד כאן ציטוט (ראוי לציין שמי שכתב את הדברים בהחלט אינו שומר תו"מ).
רציתי לדעת : הכצעקתה ?
אני מניח שהטיעון הנ"ל מגוחך ולא נכון. בכ"ז, אני מבקש תשובה ברורה ומפורטת לדבר, בבחינת "דע מה שתשיב" . מה עונים לטענה כזו ?
זה חשוב מאוד.
האם מותר בשבת להוציא באמצעות מצקת תבשיל מסיר שע"ג הפלטה?
האם יש הבדל בדין בין תבשיל שהתבשל כל צרכו לתבשיל שלא נתבשל כל צרכו?
לשיטות פסיקה מסוימות, באלו נסיבות לא יחול האיסור להחזיר הסיר ע"ג הפלטה?
כיצד ובאלו תנאים יפעל ההולך בשיטתו של הרמב"ם אשר מעוניין להשאיר חלק מהתבשיל מחומם גם לסעודה שלישית?