תכנים לקריאה נוספת
מנין מתפללים המורכב מתשעה כהנים וישראל אחד, כיצד ינהגו בקריאת התורה?
"עיר שכולה כהנים", מדוע מתייחס רבינו הרמב"ם לדינה רק בהל' נשיאת כפיים ולא בדיני קריאת התורה?
האם "וקדשתו" זוהי חובה מדאורייתא או אסמכתא בלבד?
עזרה בעניין "דע מה שתשיב"
שלום לרבנים שליט"א,
באחד הפורומים ברשת האינטרנט הועלתה טענה כזו :
"הרמב"ם הכיר את החסידות ויצא נגדה בחריפות, לכן הם כמעט הצליחו להחרימו וכיום לא פוסקים לפיו בבתי דין רבניים, כמעט לא נפסקות הלכות לפיו ונדיר שחרדים ילמדו אותו". עד כאן ציטוט (ראוי לציין שמי שכתב את הדברים בהחלט אינו שומר תו"מ).
רציתי לדעת : הכצעקתה ?
אני מניח שהטיעון הנ"ל מגוחך ולא נכון. בכ"ז, אני מבקש תשובה ברורה ומפורטת לדבר, בבחינת "דע מה שתשיב" . מה עונים לטענה כזו ?
זה חשוב מאוד.
דברי אגדה
לכבוד הרב שלום
הייתי רוצה לדעת מה היא ההגדרה של דברי אגדה..??
ולמה לא פוסקים ממנו להלכה..והיכן אפשר לראות זאת כתוב..?
אתם עונים לא לפי הרמב"ם
בנוגע למיכה גודמן הרמב"ם לימד את העולם לבדוק דברים בצורה יסודית וגם אם דוחים דבר צריך לתת נימוקים. לכן התשובה על מיכה גודמן לא היתה מובנת. מה זאת אומרת שהספר שלו מתאים למי שלא מקבל את הי"ג עיקרים? הרי גם המתנגדים לרב קאפח זצ"ל ולאותם שכופרים בקבלה טוענים שהוא לא מאמין בעיקר של התורה שבעל פה שקבע הרמב"ם. לפי זה יוצא שהי"ג העיקרים עצמם צריכים פירוש. לא רק זה גם ידוע שפרשנים גדולים כמו ר' שמואל אבן תיבון ור' יוסף כספי מפרשים את העיקרים לא כפשוטם, והפירוש של גודמן נשען על הפירושים שלהם לכן לא ברור מדוע יש הסתייגות ללא התמודדות של אמת עם הטענות רק דחייה באוויר.
דרכי הפסיקה בימינו ע"פ הרמב"ם
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק סג
מצוות לא תעשה שיב
רמב״ם
שלום הרב
מה הרמבם חושב על המושג של שכר בטלה להיות מקור לפרנסה ללמוד או ללמד תורה?