תכנים לקריאה נוספת
מי שהיה ניעור כל הלילה, האם חייב בברכות התורה לאחר עלות השחר?
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
בענין אין ה' גוזר על עשיית מצוה
לק"י ג י' כסלו תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
בהלכות אסורי ביאה פי"ג הל' [יג] (טז) ד"ה וכן שמשון גייר ונשא כתב מעשה רקח לא מצאתיו מבואר בגמ'. [...] ומצאתי בילקוט ר' פנחס בשם ר' איבו בתורה בנביאים ובכתובים מצאנו שאין זווגו של איש אלא מן הקב"ה, בתורה כתיב ויען לבן ובתואל וכו' בנביאים דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' הוא וכו' ע"כ. וכיון שהיה זווג מאתו יתברך ודאי שגיירה, וק"ל. עכ"ל. ולאחר שהביאו העיר הרה"ג יוסף קאפח "ואלו ראה דברי רבנו בתחלת הפרק השמיני מן הפרקים שהקדים למסכת אבות לא היה מביא לדברי רבנו ראיה זו, והיה גם מבין דברי חכמינו ז"ל אחרת."
אבל שחל שביעי שלו ביום ר"ח - האם מותר בעלייה לקבר?
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?