מורה נבוכים חלק ג פרק ח

הספרים החיצונים

אפשר להבין למה הספרים אלה נדחו מכתבי הקודש, אבל למה נאמר שמי שקורא בהם אין לו חלק לעולם הבא? מה המינות יש בהם? יש שם תפילות לבורא, מעשה גבורות ישראל, ומדרשים וסיפורים לא יותר מפלאים מכמה אגדות חז"ל (על הקצת שהספקתי לעיין בהם).

הודה לכבוד הרב לברר לי עניין זה.

בתודה מראש, ובברכת חג שמח לרב וביתו, לצוות נצח וכל בית ישראל.

כב' הרב שלום רב.

תודה על תשובתך בעניין שאלתי על אדם שמאמין בקיומם של שדים, אך אינו פונה אליהם כלל. הרב השיב כי "לפי רבינו, המאמין בשדים ואינו עובדם, אינו כעובד ע"ז אלא מאמין בהבל".
תשובה זו מספקת אותי בהחלט שכן הרמב"ם כותב על כיוצא בזה בהלכות עבודה זרה פרק י"א בסופו: "כל המאמין בדברים אלו וכיוצא בהן ומחשב בלבו שהן אמת... אינו אלא מן הסכלים ומחוסרי הדעת, ובכלל הנשים והקטנים שאין דעתן שלמה". הרי לנו מפורש שאין הוא נחשב לעובד עבודה זרה, אלא שהוא סכל.

שמעתי אומרים שאדם שמתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים - בזמן פלג המנחה .. אזי מקבל שכרו בעוד יום.. ואם מתפלל אחר צאת הכוכבים אזי שכרו נרצה ליום המחרת.. כלומר באור היום.. האם זה נכון .. ואם יש מקור לכך..

לרב רצון שלום וברכה.
בעבר שאלתי את הרב שאלה בנושא הנבואה והרב הזכיר אז שישנו הבדל בין נביא המתנבא לעצמו לבין המתנבא לכלל.
הרב אמר אז שהמתנבא לכלל זהו עניין ניסי מיוחד ואילו המתנבא לעצמו זוהי הנבואה הטבעית עליה מדבר הרמב"ם שהיא שלמות אנושית.
אם יוכל הרב, לציין לי את המקור במורה נבוכים ממנו נלמד דבר זה. שלכאורה ההבדל בין המתנבא לעצמו למתנבא לכלל, הינו באופיו של הנביא וגדלותו וכמו שהרמב"ם אומר שיש אדם שלימודו מספיק לעצמו וישנם כאלו שמתעוררים ללמד אחרים וזוהי הסיבה הראשונה לכתיבת הספרים. או שמא זו הייתה כוונתו של כבוד הרב, שכיון שהדבר תלוי באופיו של הנביא זהו גופא הנס המדובר.