מורה נבוכים חלק ג פרק כד

שלום לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, תלמיד חכמים אמר בשיעור אצלנו שאין לפסוק הלכה כאשר הנדון הוא דעה, זאת אומרת "גישה למאורע המתרחשת או התרחשה", כגון "גרוש אחינו מגוש קטיף". הוא עוד הוסיף שכאשר מדובר ב"דעות" לגבי אירועים כאלה "אלו ואלו דברי א - להים חיים". האם זו גישה נכונה, מקובלת ורוווחת אצל חכמי הדור שלנו? בברכת התורה, אליעזר

הנה קישור לכתבה בערוץ 7 באנגלית. לא מצאתי את הידיעה באתר ע7 בעברית וגם לא באתר הכנסת. הדבר אומר דרשני – לדעתי, יש אנשים בשלטון הפועלים מאחורי הקלעים במטרה לשנות את האיזון הדמוגרפי של המדינה. נראה לי שכדי לך לעיין בנושא. אם הרבנות לא תשים יד על הדופק הזה, אני חוששת לעוד גל של עליה המונית של לא-יהודים שלא נדע איך לעכל אותו.
http://www.israelnationalnews.com/News/News.aspx/202062#.ViQc4vmrTNM
כותרת הכתבה:
How Many MILLIONS of 'Lost Jews' in Europe, Latin America

יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?

בתודה מראש ובברכה.

מה הרמב"ם סובר בנושא "כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כוחו".
יש שתי גישות לנושא:
שיטת רש"י - בכל כוונתו
שיטת פרשנים אחרים: בכל כוחו - פשוטו כמשמעו.

כמו מי נקט רבינו הרמב"ם? האם יש אסמכתא לתשובה?