האם בשם 'חופש הביטוי' מותר לבזות אף את שופטי ישראל או רק את הסמלים והערכים של תורת ישראל?

ובכן, אין צל של ספק שאנחנו נמצאים בתקופה מאוד מאוד קשה וזאת לא רק בגלל המחלוקות העצומות הערכיות שיש בקרב החברה היהודית, אלא ובעיקר בגלל המושגים המוטעים המשובשים שחודרים אלינו. כביכול מדובר בחופש ביטוי אבל אין מדובר רבותי באמת בחופש ביטוי, זה כבר חופש ביזוי, חופש שיסוי.

הרי לא יעלה על הדעת שבמסגרת חופש הביטוי אדם יקרא דרור לחרצובות לשונו ויבזה וישסה הרי יש הגנה על המבוזה, על המשוסה. כל שכן שמדובר על כבוד האומה, על כבוד התורה. אלה הם ערכים אשר כל העם היהודי בכל הדורות, בכל המקומות אמור לשמור עליהם ולהגן עליהם. אם זה כבוד התפילין, אם זה כבוד התורה. הרי רב ראשי בישראל הוא איננו עוד יהודי חשוב ככל שיהיה אלא כבוד התורה שבו, כבוד האישיות שמאחדת את בית ישראל. הוא אביהם של ישראל. רבני ישראל נקראים אבות האומה. ולכן, אין מדובר בפגיעה אישית בו, אלא בפגיעה בסמלים שהוא מסמל. כבוד התורה, כבוד אחדות האומה, ייחודיות האומה, בזה פוגעים.

וכן התפילין כפי שהוצגו לראווה וביזוי בראשו של שר החינוך, הרי בכך מבזים ערכי קודש שאבותינו מסרו את נפשם בכל הדורות עליהם. לכן זה לא נקרא חופש ביטוי, זה כבר נקרא חופש ביזוי ושיסוי. צריך לבלום את הדבר הזה. מה היינו אומרים אילו בחו"ל אומות העולם היו מציגים קריקטורה עם התפילין על ראשו של שר החינוך? היינו אומרים זה אנטישמיות. מה היינו אומרים אם בחו"ל היו משווים את הרב הראשי לישראל למנהיג שאין מה להשוות אליו, חס ושלום. הרי היינו רואים בזה כדבר איום ונורא של שנאת ישראל. המשבר הגדול של דורנו זה שמושגים משובשים חודרים אלינו, שכביכול מדובר בחופש הביטוי.

גם על חופש ביטוי צריך לשלם. לא יעלה על הדעת שבשל חופש ביטוי אדם יעשה מה שהוא רוצה, ואם הוא הזיק בחופש הביטוי ישלם ויענש. כי העונש והתשלומים הם אינם פגיעה בבחירה חופשית. הבחירה חופשית היא דבר מובנה שהקדוש ברוך הוא הצביע בעדם שיכול לעשות טוב או רע,  ואין הקדוש ברוך הוא כופה אותו. אבל החברה יכולה לכפות אותו. ולומר לו, אתה בחירי לעשות מה שאתה רוצה, אל תכפה את עצמך עלינו. ברגע שאתה בא וכופה את עצמך עלינו, עם השקפות זרות ומוזרות ליהדות. אורחות חיים, זרות ומוזרות ליהדות, אז חפש לך חברה אחרת. לא איתנו.

עוד נקודה מאוד חשובה, ככל שבעוונותינו המרובים באים לידי ביטוי אותם קיצונים אשר מנסים לנתק את עמנו מתורתו ומדתו, מאמונתו מלבד שזה לא יתכן כי "אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" כפי שאמר רס"ג. מי שמר עלינו במשך 2,000 שנים כעם שמכוח זה הגענו לכאן? רק התורה.

הם חותכים את הענף שעליו אנחנו יושבים. תראו כמה שונאי ישראל בגלל שיבת עמנו לארצו. ככל שח"ו אנו ניתן יד לאותם אחים אשר בגלל דעותיהם המשובשות מנסים לנתק בין עמנו ובין תורתו, אז אנו חותכים את הענף שעליו אנחנו יושבים כאן בארץ הקודש. ויאמרו לנו העמים בצדקם ליסטים אתם שפלשתם ארצות עמים. רק אם אנחנו נהיה מחוברים אל התנ"ך כפי שאמר בן גוריון "זה הקושן שלנו על ארץ הקודש". משום כך יש כאן דבר מאוד נוראי שצריך להסביר להם כיצד יש להתייחס אליהם.

כבר באמת מצאנו אצל משה רבנו שקורח ועדתו כפרו במנהיגות של משה ואהרון, ובעצם בתורה מן השמים שכל אבותנו אז היו עדים לה. אז משה רבנו לא אמר, לא יהודים, אלא "חטאים האלה בנפשותם" וביקש מהקדוש ברוך הוא נס גדול שהאדמה תפתח את פיה ותבלע את אותם רשעים, כדי להוכיח אחת ולתמיד.

אין לנו את היכולות האלה היום. עוד לא הגענו לדרגה כזו של ניסים גלויים שיתרחשו כדי להכריע מחלוקות כאלה. אבל מצד שני, אנו צריכים לדעת שחובתנו לעלות על כל במה ומלבד לגנות לא להתלהם אלא בדרך מושכלת לערער את הללו אשר מכתבים את הויכוח בינינו לבין עצמנו, ומביאים אותנו רבותי גם לפילוג עצום בתוכנו וגם הם חותכים לנו את הענף שעליו אנחנו יושבים כאן בארץ הקודש, אבל זו חובת הסברה שלנו. צריכים להיזהר מהתלהמות, כי ידינו על התחתונה בגלל שהיום כאמור, מה שולט בעידן הדמוקרטי זה חופש וחופש וחופש.

לא משנה שהחופש הזה אצלם הוא ניתן בשיעורים. אילו רבותי היה מישהו משווה את נשיאת בית משפט העליון, או את נשיא בית המשפט העליון למנהיג נאצי או מנהיגה נאצי וכיוצ"ב. איזה סערה עצומה היתה קמה? מדוע? כי יודעים שיש גבולות לויכוח, ויש גבולות לביטוי. אז צריך להסביר ולערער את מה שכביכול טוענים לחופש ביטוי, חופש אמנות ומקעקעים את כל המאחד ומייחד אותנו.

והדבר האחרון בהקשר הזה, אנו צריכים כאמור, מחד לעלות ולהסביר ומצד שני, לא להתייאש ולהכיל ולקרב. קשה מאוד לבוא ולומר שאפשר לקרב גם פרופסורית כזו שבראש כל חוצות מלגלגלת. או אותם שחקנים אשר שמים את התפילין בראש שר החינוך, או אותם כאלה אשר חס ושלום משווים את הרב הראשי למנהיג צורר. אלה צריכים זעזוע גדול מאוד, כדי שישובו בתשובה אם אפשר להגיד. אבל אנו צריכים להכיל את האחים הרבים והטובים, ולהראות להם שהדרך הזו מובילה לתהום וגורמת לכך שעמנו יאבד את ייחודו, יאבד את אחדותו, יאבד את זכותו להיות עם קודש בארץ הקודש.