האם דברי המדרש המפחידים על מלחמת גוג ומגוג מתכוונים לימינו אלה?

אל נורא עלילה

אמונת ישראל היא שההיסטוריה האנושית בכלל ושל עם ישראל בפרט, איננה מקרית, אלא הקדוש ברוך הוא שברא את העולם, מנהל את עולמו יש בהשגחה כללית ויש בהשגחה פרטית.

לחיזוק תפיסה זו חכמי ישראל תיקנו שמלבד קריאה בתורה אנו קוראים מידי שבת בהפטרה מדברי הנביא. בספרי "התורה וחזון הדורות" אני מפנה את תשומת הלב איך רצו חז"ל שמתוך מה שקראנו בפרשיות השבוע וההפטרות בנביא, נבין כיצד נביאי ישראל עמדו על המשמר והוכיחו את עמנו בגין העובדה שלא תמיד קיימו את דבר ה'. בתוך אותם דברי נבואה יש מהם דברים שבהווה שכיום הם עבר, ויש דברים לעתיד לבוא לרבות ימות המשיח, אחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג וכיוצ"ב.

אין צל של ספק שהתכלית היא שנהיה אנשי אמונה, אנשים שמאמינים שהקב"ה מנהל את עולמו, ושעל עם ישראל לחזור בתשובה. שנהיה עם קדוש בארץ הקודש ושיבנה בית המקדש בירושלים עיר הקודש. זו התכלית הכוללת של התורה והנביאים בחזון הדורות.

בין נבואה להעלם

חשוב לזכור שאין התכלית בדברי הנבואה שאנו נחשב קיצים ונאמר, הנה, אלה הם הסימנים שחז"ל אמרו שהנביאים אמרו, אוטוטו זה כעת מתרחש לנגד עינינו. והרי אין לנו מושג. אלה הם דברים נעלמים.

אנו מתפעלים מכך שנביאי ישראל נתנו את דעתם לדברים עתידיים. והיו דברים שהם אמרו לעתיד לבוא, שכבר התקיימו בעבר והווה שלנו. דבר שמחזק את האמונה שלנו בהשגחת ה' יתברך ובדברי הנבואה. שזה אחד הכלים החשובים שנתן לנו הקב"ה בתורה. אבל אין הכוונה שאנו בשכלנו הצר נתחיל לעשות חישובי קיצים, כלומר זה מתאים למדרש הזה וזה מתאים למדרש הזה. אוטוטו זה כעת יהיה, אוטוטו זה יהיה כעת.

מי שמאמין לא מפחד מהאמונה

וודאי וודאי לא התכוונו חז"ל להגיע למצב חלילה שכבר בני אדם מפחדים ומאבדים כח לחיות ולא ישנים בלילות.

צריך לזכור- אשרי האדם הבוטח בה'! אשרי האדם מפחד תמיד מפני החטאים אבל בוטח בה', מתנהל בדרך ה' ומאמין ששומר פתאים ה'.

כבר היו בחז"ל כאלו שאמרו "ייתי - ונחמיניה" (סנהדרין צח) שיבואו דברים אלו ואראה אותם. למרות כל הצרות של ימות המשיח מבחינת הנבואות העתידות להיות, מבקש אני שיבוא, ואני רוצה לראות. והיו מחכמי ישראל שאמרו "ייתי - ולא אחמיניה" שיבוא ולא אראה. כדי שלא להיות במחזות אלו שיקרו.

אסור להפחיד אנשים

לפני יותר מ-30 שנה, היתה אישה זקנה מקרית שמונה אשר אמרה שהיא חלמה חלום שביום פלוני, בשעה פלונית אלמונית, יהיה סוף העולם. והעידן הזה כעידן תקשורתי נתן הפצה לחלום שלה. אנשים התכוננו  באותו יום וחיכו לשעה שאמרה בכיליון עיניים. וכנער, כתבתי על זה שיר כיצד בני אדם שבחיי היומיום כל כך בוטחים בחילם, בוטחים בעצמם, פתאום בעקבות חלום התמלא ליבם חיל ורעדה. עומדים עם סטופר וכשעבר הזמן, נשמו לרווחה. זאת לא דרך היהדות!

דרך היהדות היא אמונה בה' ובהשגחתו, וניסיון לגרום לכך שכולנו נחזור בתשובה שלמה. אבל לא לבוא לחשב קיצים, תיפח רוחם של כל מחשבי קיצים.

משום כך, אם יש רבנים דרשנים אשר עולים על גלי האתר ומדברים על המדרשים הללו או מפיצים אותם בווטצאפ או בכל אמצעי אחר ונותנים להם ביטוי מאוד צבעוני ואקטואלי מיידי, הנה מלך פרס זה חמינאי, זה טראמפ זה מלך רומי. לא טוב הם עושים. אלא נכון בכללי לבוא ולומר שהקב"ה אל נורא עלילה, משגיח בעולמו. יכולים הם לומר, הנה מצאנו נבואה כזו, מדרש כזה, אך אין אנו יודעים כיצד זה יהיה ומה יהיה, מה שיהיה נעקוב. אבל מכל דברים אלו אנו בוטחים בה'. זה מה שהתכוונו במדרש שהביאה אותה אישה תמימה "מפני מה אתם מתיראים?" אסור להפחיד אנשים, צריך לחזק באמונה.

לסיכום, אין צל של ספק שהתכלית הכללית היא יראת ה' של עמו בית ישראל ואפילו להקרין על כל האנושות כולה. אבל אין המגמה לשדד לבבות באופן כזה שכבר בני אדם הופכים להיות חדלי אונים, והם פשוט לא יכולים לישון, לא יכולים לעבוד, חלילה וחס.
אנו בוטחים בה', זו הדרך העולה בית אל - "והבוטח בה' חסד יסובננו".