האתון שמסמלת החומר הישר עדיפה על בלעם התחבולן שתאוותיו מנעו ממנו דעת עליון

שלום מארי, ותודה על תשובתך הקודמת. אני מרגיש במין כוונות מנוגדות במעשי הבוטח. לדוגמא. נניח שאדם חלה. מצד אחד, עליו לברך על הרעה. "תודה ה' שהחליתני, הכול לטובה". ומצד שני - "אנא השם! כי הגיעו מים עד נפש". "אני עבדך הבוטח אליך"? אודה על תשובותיך

יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"?
האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'?
האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים?
ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?

בתודה מראש ובברכה.

שלום, הר''י קאפח הכניס במהדורתו תשנ''ז ל"באור מלאכת ההגיון" את ביאור ר' משה מנדלסון (מדסוי) כאחד נושאי הכלים ואף הסכים שהוא הפירוש הטוב ביותר (בהקדמה) ואכן חכו ממתקים וכולו מחמדים ואף בביאורו לתורה עיינתי כמעה ושמח ליבי ויגל כבודי , רבני זמנינו או לפחות רבים מהם דוחים את ר' משה מנדלסון מכל וכל וספריו לא נראים בארץ שמו הושם לגנאי וקלס,למחטיא הרבים.
מה האמת בזה,מה הייתה דעת הר'י קאפח זצ''ל ?