היש חובה לאכול פת בסעודת פורים? האם נשים חייבות במשלוח מנות? האם יוצאים י'ח מתנות לאביונים בהעברתם לכל הפושט ידו?
תכנים לקריאה נוספת
שאלות לפורים
1. אדם ששתה יותר מרביעית יין בסעודת פורים. האם רשאי לברך ברכת המזון? האם רשאי להתפלל מנחה?
2. משלוח מנות - האם יש לכוון לשייך לכל אחד מבני הבית אחד ממשלוחי המנות, כדי שייצא ידי חובה?
3. האם יוצאים ידי חובה במשלוח יין?
4. האם יוצאים ידי חובה במאכלים חיים דוגמת פירות או ירקות?
5. כתב רבינו בפרק ב הלכה ו שלא יוצאים ידי חובה במגילה שאינה כתובה כולה. ואילו בהלכה י כתב רבינו שאם השמיט בה הסופר פסוקים וקרא הקורא בעל פה יצא ידי חובה. כיצד מסתדר?
6. מדוע קבעו חכמים מעין פילוג של העם בחג פורים באופן שחלק חוגגים בי״ד וחלק בט״ו?
מגילת אסתר
שלום הרב, האם מחלל שבת יכול לקרוא את המגילה עבור אשתו?
תודה
בגתן ותרש
למה ישב מרדכי בשער המלך? למה קצפו בגתן ותרש על אחשורוש? מה היה תפקידם?
פורים
שלום לכבוד הרב!
אנחנו בני הפרזים, ששובתים בשבת בירושלים
א. האם אפשר לערוך את סעודת פורים ביום שישי בירושלים, או שעדיף לערוך אותה בעיר פרוזה, ואז לנסוע לירושלים.
ב. האם בשבת צריכים לאמר על הניסים כבני ירושלים?
תודה רבה
משלוח מנות לאישה וילד גדול ברשות אביו
שלום לכבוד הרב!
1.האם אישה נשואה חייבת במשלוח מנות בנפרד מהאיש?
2. האם ילד מעל גיל 13 חייב במשלוח מנות בנפרד ?
אם לא מה הסברה ?הרי הם חייבים בקריאת מגילה אז למה שלא יתחייבו במשלוח מנות ומתנות לאביונים?
תודה רב ויישר כח!
יורנו רבנו
מספר שאלות:
א. מה דינם של אותם חוטי דם (עורקים וורידים) הנמצאים בעופות בירך בשוק ובכנף. ותו"כ אכילה נחשפים. האם אין דינם שצריך להסירם לפני ההכשרה ואם כן אין אפשרות לבשל חתיכות שלמות של העוף?
ב. מה דינן של כליות העוף באכילה? האם ניתן להכשירן יחד עם הירך (כשהן מחוברות ודבוקות בה)? ומדוע במשחטות מסוימות מסירים אותן מו העוף?
ג. מה דינו של מוח עצמות העוף, האם מותר באכילה על סמך הכשרת חלקי העוף קודם הבישול?
ד. מהי המסורת הקדומה בכתיבת "כימי השמים על הארץ" בסת"ם, האם ץ גדולה?
ה. מהי המסורת הקדומה במגילה -
מגילת אסתר הכתובה כמנהג תימן
לכבוד מו"ר יצ"ו
א. האם בק"ק צנעא בתימן היה מנהג אחיד באופני כתיבת המגילה?
ב. ברשותי מגילת אסתר "המלך" כתובה על גוויל אולם צורת האותיות אינה כמנהג תימן והמגילה מתוייגת. קראתי במספר מקומות ואף נוכחתי לדעת שאבותינו לא הקפידו על תיוג המגילה ואף לא נהגו לכתוב בסגנון "המלך" אלא כתבו את המגילה כשכל עמוד מסתיים בסוף פסוק.
ג. האם יש להעדיף לקרוא בציבור ממגילת "המלך" מתוייגת ובכתב שאינו כפי מסורת הכתיבה התימנית או שמא יש להעדיף קריאה ממגילת "סוף פסוק" שאינה מתוייגת והכתובה בכתב כפי מסורת תימן?
בברכה ובתודה
אבישי קארו
ערים מוקפות חומה
שלום לכבוד הרב,
מה הדין לפי מנהגינו בדבר מצוות ימי הפורים בערים ספק מוקפות חומה, ובפרט בעיר לוד שמוזכרת בגמרא כמוקפת חומה אך לא נהגו בה פורים דמוקפין עד שבשנים האחרונות נמצאה חומתה בחפירות ארכיאולוגיות וכעת יש הנוהגים פורים בי"ד, יש הנוהגים בט"ו ויש הנוהגים בשני הימים. האם יש מקום לנהוג שני ימים מתורת ספק או כדי שלא לשנות את המנהג שהיה רווח, או שמא לאחר שנתברר באופן מוחלט כי העיר לוד היום יושבת במקומה של העיר לוד העתיקה שהיתה מוקפת חומה יש לנהוג כל דיני פורים דמוקפין?
תודה רבה,