מדוע פני הכהנים וידיהם מגולים בברכת כהנים לפי המנהג הקדום בתימן?
איפה נמצא ברמב"ם משנה תורה של מארי, שבברכת כהנים ידי המברכים צריכות להיות גלויות ולא תחת טלית?
איפה נמצא ברמב"ם משנה תורה של מארי, שבברכת כהנים ידי המברכים צריכות להיות גלויות ולא תחת טלית?
באלו נסיבות אין מתפללים תפילת "הביננו" ומדוע?
היש להשוות בין דין כהן ש"צ שתלוי אם מובטח שלא יתבלבל לדין הנזקק לתפילת "הביננו"?
מחזיק בידו סידור ומובטח לו שלא יתבלבל בתפילתו, האם יכול להוסיף בתפילת "הביננו"?
האם עדיף לגלול התורה למרות טורח ציבור או שעדיף לקרות על פה את הענין השני?
מדוע העדיפו בעבודת יוה"כ שיקרא הכהן הגדול בע"פ הענין השני ולא יגלול ס"ת למרות הקרבה בין העניינים?
יהודי תימן בניגוד לשאר העדות לא הוציאו שני ספרים בו זמנית. כיצד, איפוא, התגברו על בעיית "טורח ציבור"?
הנוסח לשם ייחוד שלפני כל תפילה לא ברור ואפילו אנשים עלולים לחשוב שהקב"ה והשכינה הם שני רשויות חס ושלום. אם יוכל כבוד הרב להסביר את נוסח "לשם ייחוד" לפשוטי עם כמוני
שלום רב. כאשר אין כהן בבית הכנסת, אך לוי נוכח... מה סדר העלייה? האם לוי עולה ראשון, שני או שלישי? האם קיים היתר מיוחד בסדר הקריאה? אם אפשר בבקשה לציין עבורי היכןכתובים פרטים על סוגייה זו על - מנת שאוכל לדון בה ביחד עם קהל בית הכנסת שבו אני מתפלל.
תודה מראש
לכבוד הרב רצון הי"ו הרצוי לכל אחיו כנהר שלום! לא ראיתי מעודי בשום מקום שנהגו כרבנו וכפשט דברי מרן (סי' קכח) שהש"צ עצמו קורא "כהנים" ולא אחד מן הקהל ואם אפילו מרן והרמ"א לא חששו לדעת ר"ת ורק הגר"א בהגהותיו חשש והמשנה ברורה לא הזכירו (ור"ת הובא כידוע בתוס' ברכות לא דדעתו דהוי הפסק והר"י הזקן חלק עליו שם). ומה גרם למהרי"ץ בעץ חיים לסתום וז"ל:" וש"צ אינו יכול להפסיק בינתיים לקרוא כהנים" (עמ' עא בתכלאל עץ חיים) ולכאורה דבריו נגד כל הנ"ל.
א. א"כ, האם נכון להנהיג בצבור כפשט דברי רבנו שהש"צ עצמו יקרא אע"פ שלא נהגו כן עד עתה?
שלום רב. למדתי כי: נכון היה להתחיל לבקש על הגשמים בתפילה מיד בסיום חג הסוכות, אך חכמים, בתקופתם, ראו את הקושי של עולי הרגל החוזרים לבתיהם ותיקנו לשאול על הגשמים החל מ ז' בחשוון. בתקופתינו אנו,
א. אין עולי רגל.
ב. וכשיבנה המקדש במהרה בימינו, זמן הנסיעה לכל היותר כ 5 שעות.
ג. היום הדרכים סלולות היטב וגשמים לא מעכבים במיוחד את הנסיעה.
אשמח לקבל את התייחסות מארי רצון לדברי רבנו בהלכות עבודה זרה פרק י"א הלכה י"ב -וכן להערה כ"ו במקום של מארי יוסף זצ"ל "...ודבריו לכאורה תמוהים..."- לאיסור לקרוא דברי תורה לרפואת מישהו כי "אינן אלא רפואת נפשות" ומכך משתמע לכאורה שהמנהג הנפוץ לקרוא פרקי תהלים לרפואת מישהו אסור.
1) מאיזה גיל מותר לילד להניח תפילין?
2) מאיזה גיל מותר לילד לקום כחזן ולהוציא את האחרים? (מתפללים).
3) מאיזה גיל מותר לילד לקום הפטרה?
שלום וברכה כבוד מארי
1) האם לא תתורו אחרי עיניכם, (האיסור להביט בנשים) הוא מדאורייתא? לכאורה האיסור הוא רק בע"ז. (כך כתב רבנו בהקדמה להל' ע"ז) לכאורה עיניכם זו זנות - אסמכתא בלבד, ומדרבנן.
2) מותר לאכול מאכל שברכתו מזונות כאשר התפילין עלי? לכאורה כתב רבנו בהל' סת"ם, שאם אכל סעודת קבע יטול ידיו, יניח תפילין, ויברך בהמ"ז. משמע שסעודת קבע היא רק אם נוטל ידיו.
2)
ב) אם ארוחתו תבשיל ירקות, יהיה מותר לאכול גם עם תפילין?
3) כאשר אין כהנים שיעלו בברכת כהנים נהגו שש"ץ אומר נוסח "ברכנו בברכה המשולשת"..., האם לדעת הרמב"ם אסור לומר אותה? לא הזכיר זאת בחיבור. ברוך תהיה לעולם תחיה