ימי הקורונה - סדר תפילות היחיד

לק"י, שלום לכמוה"ר רצון ב"ר יוסף יצ"ו הבנו עד כה בענין התפלה לפי רבנו, שהיא צריכה לגרום להתעלות ועי"ז ממילא משתנה המציאות. ותפלה על אחרים, צריכה לגרום להם התעלות, ע"י שיראו שמתפללים עליהם ויחזרו בתשובה וכו'. והשתא אתינן למשנה ערוכה על רוצח בשגגה שגולה לעיר מקלט - "אמותיהן שלכהנים היו מספקות להם מים ומזון כדי שלא יתפללו על בניהם שימותו". ותמהנו וכי אם יתפללו על בניהם שימותו יקרה איזה דבר? \איך נסביר כאן לפי רבנו? נחתום בברכת - עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו
תודה ושכמ"ה

שלום לכבוד הרב,
בקריאת שמע שעל המיטה אומרים "ואל יבהילוני חלומות רעות". חלום כידוע זה זכר, למה אנו עדיין אומרים חלומות רעות ולא חלומות רעים? והאם ככה באמת צריך לומר?
תודה רבה מראש לכבוד הרב

שלום לכבוד הרב שאלתי את שאלתי במסגרת תגובה לשאלה שבנדון, אך לצערי לא נעניתי ועל כן אני שואל את השאלה במישרין. הרב נשאל ע"י יהודי בשם -- מה עדיף להתפלל ביחידות או להתפלל בבית הכנסת במניין ולהשתתף לאחר מכן בשיעור גמרא קצר. לכאורה אין מקום להתלבט אבל השואל מסביר שעל אף שלכאורה מדובר בבית כנסת אורתודוכסי בפועל זה מניין חפיפניק מאוד או מסורתי. כאב לי מאוד לקרוא את השאלה. על סמך מה השואל הנכבד, שאגב לא הצניע את שמו, ובכך אולי גרם לאנשים שמתפללים שם ומכירים אותו לדעת מה הוא חושב עליהם, מחליט שאנשים אלו הם חפיפניקים מאוד.

 רציתי לברר עם כבוד הרב, מאחר ובעדה התימנית רק אחד אומר קדיש יתום בבית הכנסת, האם נהוג שמכבדים את היתום לומר קדיש בכל השבוע שחל בו יום האזכרה, כמו אצל אחינו הספרדים?

שאלתי בשו"ת את השאלה הבאה ולא נעניתי על ידי האתר הזה!!
וזאת שאלתי:
כבוד הרב, אני תימני צעיר שחוקר את דרכי ביהדות על מנת לשמר את מסורת אבותיי, ולא מצאתי מנוח מלהבין את דרך המלך. נתקלתי בכל כך הרבה מנהגים בעדה שלנו, שחלקם שיבוש גמור וחלקם מיוסד על מסורת עתיקה ומדוייקת.
לשאלתי, באחת מהתשובות שקראתי באתר,
ציטוט:
"אולם רבינו התקין תקנה לכל התפילות בכל ימות השנה, שהש"ץ יתפלל בקול, והיודעים להתפלל יתפללו עמו מילה במילה, ושאינם יודעים שומעים מן הש"ץ ויוצאים ידי חובתם.

שלום לכבוד הרב!
רבנו בהלכות תפילה כתב שאין לסעוד סמוך למנחה
האם יהיה מותר לאכול ארוחה קלה כגון ג׳עאלה פירות וכדו
תודה רבה!

ביישוב שבו אני גר יש בי"כ שבו המתפללים בלאדים שמאים ומיעוט "שרעבים" הנוהגים ע"פ השו"ע. השאלה היא מתי לומר ברכת לבנה במקרה שמוצש"ק יוצא בין ג' לז'.
1. האם לחכות למוצש"ק הבא כדי שכולם יוכלו לומר ביחד או שהנוהגים לומר כבר אחרי ג' יאמרו במוצש"ק הראשון?
2. במקרה שאומרים מיד אחרי ג', לנותרים לא יהיה מניין בשבוע הבא לומר ברכת לבנה (כי גם חלק מהנוהגים לומר אחרי ז' מתפשרים ואומרים איתם). האם עדיף גם להצטרף למרות שאני נוהג לפי שו"ע או שעדיף לחפש מניין אחר בשבוע הבא?
בתודה מראש עדיאל

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=73861 בהמשך לתשובתך לעיל,
רציתי לשאול את הרב -
1. אני אשכנזי ומתפלל בבית כנסת אשכנזי. הרוב הגדול בציבור לא עומדים בשעת קריאת התורה. האם עלי לנהוג כמוהם או להמשיך במנהגי לעמוד?
2. יוצא לי להתפלל בבתי כנסיות של ספרדים ותימנים והם יושבים בקדיש. האם עלי לנהוג כמנהג המקום או לעמוד? אני מרגיש שזה יפריע לי מאוד לא לעמוד, גם בקדיש, גם בקריאת התורה.