כתב הרמב"ם, אסור לו לאדם שיטעום כלום או שיעשה מלאכה (תפילה וברכת כהנים פ"ו ד), וכתב הכס"מ שהרא"ש בשם הראבי"ה התיר לשתות מים קודם תיפלה, וע"ז כתב מהריק"א שבתימן הקלו לשתות את הקהוה (קפה) לאל סוכר, ומעטים הקלו להוסיף מעט סוכר, וכן כתב בילקוט יוסף שמותר לשתות מים, וכן קפה תה עם סוכר, והוסיף יש המקילים קפה עם מעט חלב, ויש חולקים ומחמירים. והמשנ"ב (בשו"ע ספ"ט
ג) מים מותר לשתות קודם התפילה, דווקא בלא סוכר, אבל עם סוכר אסור. ותה וקפה מותר לשתות קודם תפילה כדי שיוכל לכוון דעתו ולהתפלל וכל זה בלא סוכר ובלא חלב. והעולם נהגו להקל ולשתות עם סוכר (עיין שם). וכתב הבאר היטב בשם המהרח"ו שאפילו קודם חצות אסור לטעום כלום עד אחר התפילה כמ"ש בזוהר. לסיכום, מותר לשתות מים, תה, קפה, בלא סוכר ובלא חלב קודם התפילה.