שלום עליך מו"ר,
לפני זמן מה התארחתי בבית כנסת עדת תימן, ועלה החזן לפרוס על שמע והתחיל לומר בקול רם את הברכות. ואני, בהתאם למה שהורגלתי וידוע לי מבית כנסת שגדלתי בה, החלתי לומר ביחד עם החזן בקול נמוך. אך מיד היסו אותי והמשכתי הברכות בלחש כבתפילת העמידה.
לאחר מכן, הסתכלתי בדברי רבינו, נראה לענ"ד שיש הבדל בהוראה למתפלל בין הפריסה על שמע לבין התפילה.
בפריסה על שמע כתב "..והיודע לברך ולקרות קורא עימו עד שמברך גאל ישראל"
בתפילה כתב "מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש"
