התפלל של חול בשבת ואף שכח ולא אמר ברכת הגשמים, מה עליו לעשות?

מה הדין אם בליל שבת אדם התפלל והתחיל להתפלל תפילה של חול במקום של שבת אמר אתה חונן סלח לנו ואפילו הגיע לברכנו אלא שלא אמר ותן תל ומתר אלא אמר בימי החורף אמר את את הברכה של הקיץ ונזכר שעדיין לא אמר גשמים וגם לא אמר את קדושת השבת. מה עליו לעשות? תשובה. לפי רבנו במקום שנזכר מסיים את אותה ברכה ומיד אומר את אתה קידשת וממשיך עד הסוף. יתרה מזו אם מתברר לו שהוא לא אמר את ברכת הגשמים אזי אם נזכר באמצע הברכה איננו מסיים את אותה ברכה אלא מתחיל מידית אתה קידשת. זוהי שיטת רבנו אבל יש פוסקים אחרונים שאומרים שכיוון שאם אדם ביני החורף טעה ולא אמר את ברכת הגשמים שאז מבקש בשומע תפילה ואם גם אחרי שומע תפילה לא אמר חוזר אם עוד לא גמר את התפילה חוזר לברכנו ואם גמר את התפילה חוזר לראש לכן הם אומרים אם בשבת הוא טעה אזי אם כבר עבר את שומע התפילה ועדיין לא גמר את התפילה יחזור לברכנו כדי לתקן את תפילת החורף כי הרי הוא מתפלל תפילת קיץ וצריך להיות תפילת חורף ורק לאחר מכן יאמר אתה קידשת אבל כאמור לפי רבנו לא במקום מקום שהוא נזכר מיד מפסיק אפילו לא משלים את הברכה. כדי להבין את העניין הזה אנחנו נקרא קודם כל בדברי רבנו בפרק עשירי מהלכות תפילה הלכה זן. מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא. ואם נזכר והוא בתוך התפילה גומר ברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת. במים אמורים בערבית או בשחרית או במנחה, אבל במוסף פוסק ואפילו באמצע הברכה. וכן, אם משלים תפילה של חול על דעת שהוא מוסף חוזר ומתפלל מוסף אחד שבת ואחד יום טוב ואחד ראש חודש נפרק את ההלכה הזו לגורמיה מי שטעה והתפלל של חול בשבת יצא מרן השולחן ערוך לא פוסק כן בשולחן ערוך אור החיים סימן רסח הלכה סעיף ב' כותב אם תעו פלל תפילת החול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת לא שנה נזכר בברכת התחונן לא שנה נזכר בברכה אחת משאר הברכות בין בערבית בין בשחרית מוסף ומנחה ויש אומרים דמוסף פוסק אפילו באמצע הברכה ובסעיף ד' מי שהתפלל תפילה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת, לא יצא. זה בניגוד רבנו. כי רבנו אומר, אם אדם כל כך גברה עליו השכה, ובליל שבת תפלל את כל 18 של חול. ורק שהוא גמר נזכר שהוא לא התפלל. תפילה של שבת, לפי רבנו יצא ולפי מרן לא יצא. באמת רבנו אברהם נשאל בעניין ההלכה זו והוא אומר שצריך לכתוב לא יצא ולפי זה רבנו ומרן סוברים אותו דבר אבל מורי מקיים את הגרסה יצא למה כי יש שתי שיטות למה אנחנו בליל שבת פלים רק שבע ברכות, שלוש ראשונות, שלוש אחרונות וברכה אמצעית שהיא קדושת היום ולא מתפללים את כל התפילה כולה. שיטה של רבנו היא שמצד הדין היינו צריכים להתפלל את כל ה את כל התפילה. רק לא רצו להטריח אותו. וגם שאין מבקשים צרכים ביום שבת. כי קדושת השבת שהיא נעלת מרמה כזו שאנחנו באים ומבקשים צרכים מאת השם יתברך ולכן מאחר וזו שיטתו של רבנו בדיעבד אם כבר התפלל תפילה של חול כולה ולא אמר קדושת השבת אזי אי אפשר לבוא להגיד אין בקשים צרכים הוא כבר ביקש הוא כבר גמר ב לא טרחו כבר טרח ג לא אמר את קדושת היום לפניו יש קידוש הוא בקידוש יאמר את קידושת היום אז למה להחזיר אותו ולכן רבנו אומר שאם אמר את כל התפילה כולה של חול בטעות ונזכר רק אחרי התפילה אין מחזירן אותו ויצא בניגוד לגרסה של הבן רבנו אברהם ובניגוד לפסק של מרן השולחן ערוך עד כאן החלק הזה של ההלכה החלק השני של ההלכה שרבנו אומר בעניין זה ואם נזכר והוא בתוך התפילה גומר ברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת יש כאלה שלא מסכימים עם רבנו ואומרים שאם אדם נזכר שהוא אומר אתה חונה לאדם דעת ונזכר אוי זה שבדי אפילו שהוא באמצע הברכה ועוד לא חתם יפסיק לא יחתום יאמר אתה קידשת אבל רבנו אמר לא אלא חותם את הברכה ואחר כך אומר אתה קידשת אלא אם כן הוא נמצא בתפילת מוסף אם בתפילת מוסף הוא אומר אתה חונן לאדם דעת ונזכר שהוא חסר דעת וכ הוא כבר בתפילת מוסב את החן אדם דעת אז הי מפסיק באמצע הברכה ומיד מתחיל את ברכת המוסף עכשיו כך רבנו מרן גם כן פסק דהיינו שאם נזכר באמצע ברכת תפילת ערבית שחרית או מנחה שהוא מתפלל של חול, רק הוא עוד לא גמר. מסיים את אותה ברכה שבה הוא נזכר ולאחר מכן הוא אומר את הברכה של קדושת היום של שבת והוסעיף ב' בסימן רסח. לאור הדברים האלה עכשיו נוכל לבוא ולראות מה קורה עם ברכת ותן תלו מטר רבנו בפרק שני מהלכות תפילה כותב ש בכל מות הגשמים אומר בברכה שנייה מוריד הגשם משבעה ימים במרחשבן וזהו היום היום זה שביעי במרחשבן שואלים את הגשמים בברכת השנים כל זמן שמזכיר הגשם ואני מדלג הוא מגיע להלכה המתייחסת אל הטעות ואומר רבנו שאם הוא בימות הגשמים זה בפרק עשירי מי שטעה הלכה ח בימות הגשמים ולא אמר מוריד הגשם ולא מוריד הטל חוזה לראש כאן מדבר על הזכרת הגשם אבל אני הולך הלכה ט שנוגעת אלינו מי ששכח השאלה כלומר בקשת הגשמים בברכת השנים אם נזכר קודם שומע תפילה שואל את הגשמים ושומע תפילה ואם נזכר אחר שברך שומע התפילה חוזר לברכת השנים ואם לא נזכר עד ששלים כל תפילתו חוזר תפילה חוזר ומתפלל שנייה עכשיו רבותיי גבי ליל שבת שהוא נזכר הוא כבר אחרי תקע בשובר גדול הוא נזכר שעשה שתי טעויות שלא אמר תפילה של שבת והוא התפלל תפילה של חול ובמקום ברכת הגשמים אמר הברכה של הקיץ מה הדין במקרה כזה האם נאמר לו שיחזור לברכנו ויאמר ברכת הגשמים ואחר כך אתה קידשת או לא? לפי רבנו לא כיוון שהברכות האלה הם מוטעות הוא הרי צטרך לחזור עליהם אם היה בחול והוא מטעות ווא לא היה יוצא בהם מדי חובה אז אין שום טעם לבוא להחזיר אותו לברכנו ולומר ברכת הגשמים שהרי בשבת לפי רבנו זה לא זמן בבקשת צרכים ולכן מביא רבנו אם נזכר היכן שנזכר בליל שבת או ביום שבת בשחרית או במנחה שהוא לא אמר את קדושת היום והוא מפליק ואומר בתפילת החול אבל בלי ברכת הגשמים כל אלה הם ברכות מיותרות ממש בטעות יסודן ברכות בטלה ואין מקום להחזיר אותו כדי לומר ברכת הגשמים כי הרי מעיקר הדין אין בקשים צרכים ביום שבת אלא ההכן שנזכר אפילו פוסק באמצע הברכה כמו בתפילת מוסף שאם אדם התפלל תפילת חול פתאום הוא נזכר שזה מוסף לא יסיים את אותה ברכה אלא מוסכם עליבד רבנו בעלי ליבד השחרוך שפוסק באמצע הברכה ואומר את קדושת היום כך מי שמתפלל תפילה של חול ביום שבת ונזכר שהוא לא אמר ברכת גשמים זה כמו שהוא מתפלל מוסף מפסיק באמצע הברכה ואומר קדושת היום בניגוד לפוסקים אחרונים שאמרו שלא אלא יחזור לברכת ברכנו יאמר ברכת הגשמים ואחר כך קדושת היום רבי חניה בעל שמס Да.