תפילה
לק"י לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם במשנתו, נותן משקל רב ומכריע לאחריות האדם על גורלו.
1. האם התפילה יכולה להסיר מעט מין האחריות האישית שנאמר "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך" בכבוד רב
המקור מציג דיון הלכתי הנוגע למצב בו אדם טעה והתפלל תפילת חול בשבת, תוך התמקדות בשאלה האם וכיצד עליו לתקן את טעותו. במיוחד, המקור בוחן מחלוקת בין רבנו (רמב"ם) לבין פוסקים אחרים בנוגע להמשך התפילה או חזרתה, ובנוסף, דן במקרה ספציפי של שכחת אמירת ברכת הגשמים בליל שבת. עמדת רבנו היא שבמקרים רבים יש להפסיק מיד ולומר את תפילת השבת, בעוד שדעות אחרות גורסות כי יש לחזור לברכה המתאימה לפני אמירת קדושת השבת.
ושא מרכזי 1: דין מי שהתפלל תפילת חול בשבת
נושא מרכזי 2: דין מי שטעה ולא אמר "תן טל ומטר" בליל שבת
נקודות חשובות נוספות:
לסיכום, קטע השמע מציג דיון הלכתי מורכב הנוגע לטעויות בתפילת שבת, תוך התמקדות בדעות שונות של פוסקים ובנימוקים העומדים בבסיסן. הנושא המרכזי הוא כיצד לנהוג במקרה של תפילת חול שנאמרה בשבת ושכחה של בקשת גשמים, תוך הבחנה בין הדין בשבת לדין בחול
לק"י לכבוד מורנו ורבנו הרמב"ם במשנתו, נותן משקל רב ומכריע לאחריות האדם על גורלו.
1. האם התפילה יכולה להסיר מעט מין האחריות האישית שנאמר "השלך על השם יהבך והוא יכלכלך" בכבוד רב
כבוד הרב, אני תימני צעיר שחוקר את דרכי ביהדות על מנת לשמר את מסורת אבותיי, ולא מצאתי מנוח מלהבין את דרך המלך. נתקלתי בכל כך הרבה מנהגים בעדה שלנו, שחלקם שיבוש גמור וחלקם מיוסד על מסורת עתיקה ומדוייקת.
לשאלתי, באחת מהתשובות שקראתי באתר,
ציטוט:
"אולם רבינו התקין תקנה לכל התפילות בכל ימות השנה, שהש"ץ יתפלל בקול, והיודעים להתפלל יתפללו עמו מילה במילה, ושאינם יודעים שומעים מן הש"ץ ויוצאים ידי חובתם.
ותקנה הוא תיקן בגלל שהוא ראה את אשר אנו רואים גם בימינו, שבעת חזרת הש"ץ, המתפללים מדברים בינם לבין עצמם, ובמקום נמצאים יחידים שעונים אמן אחרי ברכות הש"ץ.
שלום כבוד הרב ברצוני לשאול אותך כמה שאלות....
1. האם יש מנהג כיום או עבר שמותר להוריד תפילין בפיטום הקטורת?
2. האם מותר להדליק בכמה מקומות נרות חנוכה ולברך עליהם?
3. האם נוהגים לומר בערב שבת "שלום עליכם מלאכי השלום" ו"אשת חיל"?
תודה לכבוד הרב שה' יתן לך הרבה בריאות וחיים ארוכים אמן!
שלום עליך מו"ר,
לפני זמן מה התארחתי בבית כנסת עדת תימן, ועלה החזן לפרוס על שמע והתחיל לומר בקול רם את הברכות. ואני, בהתאם למה שהורגלתי וידוע לי מבית כנסת שגדלתי בה, החלתי לומר ביחד עם החזן בקול נמוך. אך מיד היסו אותי והמשכתי הברכות בלחש כבתפילת העמידה.
לאחר מכן, הסתכלתי בדברי רבינו, נראה לענ"ד שיש הבדל בהוראה למתפלל בין הפריסה על שמע לבין התפילה.
בפריסה על שמע כתב "..והיודע לברך ולקרות קורא עימו עד שמברך גאל ישראל"
בתפילה כתב "מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש"
האם מותר לחזן לפתוח ספר תורה בשעה שהוא עם שבר ברגל ועם גבס, בעיקרון מתנייד כרגע על כיסא גלגלים אך יכול לעמוד על התיבה על שתי רגליו?, זאת באם אין לו מחליף?
לרב שלום יש לי מספר שאלות:
2. מה קורה עם עשה במזיד? מה דינו במקרה הנ"ל?
3. למה בקרבן עולה ויורד מתחשבים במצבו של האדם מה שלא קורה בשאר הקרבנות?
4. האם לקרבן עולה ויורד יש נוסף או שזה שמו?
5. האם עשיר מביא עוף או בקר או צאן בינוני מביא תורים או בני יונה ועני מנחת סולת?
6. מה נחשב טומאה? למה אותו אדם נטמא? האם בגלל שנטמא מביא קורבן או בגלל שעבר בשגהה על החטא ?
מה הטעם שחלק או כלל ממנהג השאמי אינם מתרגמים את התוכחה?
ידוע לי דברי המהרי"ץ בעץ חיים, שכתב, וכן המנהג (פשוט) לתרגם, ומחדש שלא רצו לתרגם הקללות בטעות, אבל מהרי"ץ לא הבין את הטעם למה לא תרגמו.
וכן מורי שמעון צאלח כתב שצריך לתרגם את התוכחה ולא הביא טעם לדבר.
רציתי לציין שלפני שנים רבות שמעתי מזקן, שהתפלל בביכנ"ס אלואסטא שבתימן (ששם לא תרגמו את התוכחה), שלפני זמן המהרי"ץ, כן תרגמו את התוכחה, אך קרה מקרה, שילד תרגם (יככה ה') במקום לומר (יִשחנך), הילד אמר יו"ד בפתח. בפעם הראשונה החזירו את הילד, בפעם השנייה קרא בטעותו.
אנחנו בית כנסת תימני חדש בשכונה החדשה בקרית גת.
רוב הציבור שייך לדור הצעיר (דור שלישי בארץ).
ברוך ה' זכינו לקיים מנחה וערבית בימי החול, כעת נתעוררה לנו השאלה האם יש לומר תחנון במנחה?
מצד אחד רובם הגיעו מבתי כנסת תימניים של המבוגרים בהם התפללנו ולא אמרו תחנון במנחה.
מצד שני- יש לנו אברך יודע ספר בביה"כ שאמר לנו שזה מנהג טעות. (הוא אמר לנו שכך גם הרב .......אומר).
שלום לכבוד הרב
האם לפי רבנו אומרים אלוהי נצור? או שרק בשבת מועדים יוהכ ראש השנה לא אומרים? או שאומרים אחרי שים שלום יהיו לרצון הראשון ואז מסיימים את התפילה ? האם לפי רבנו אומרים את עושה שלום אחרי יהיו לרצון הראשון?