כוזרי - חלק א - פסקה פה-צא

לכבוד הרב בהמשך לשאלה על פניה לצדיק בקברי צדיקים, שידוע שיש מחלוקת האם מותר לפנות לצדיק עצמו או לא. נניח שהלכה כפוסקים שכן מותר או שאין בזה לכל הפחות איסור. מבלי להכנס לשאלת היתא הפניה למת, האם לפי הרמב"ם יש בכלל ממשות בפניה כזאת? כלומר האם לפי הרמב"ם הצדיק באמת יכול לשמוע את תפילתו של הפונה אליו בעולם האמת ובאמת יכול לעזור לו מעולם האמת? כי הרי לפי הההגיון זה לא ברור. הצדיק כבר נפטר והוא כבר בעולם האמת.... ולמעשה איננו יודעים בדיוק איפה הוא עכשיו, אם הוא בגן עדן, אם הוא חזר בגלגול, ועוד הרבה אפשרויות. ולא ברור כיצד הצדיק שומע את מי שמתפלל בציון שלו.

כותב הרס"ג שהעולם הבא יהיה נצחי. והוא אומר שזה מחייב את הדעת כי הגמול חייב להיות נצחי על כן העולם הבא לצדיקים יהיה עולם בו אפשר לחיות חיים נצחיים. אמנם ציינת שבאותו עולם התענוגות הגופניות לא קיימות ואמרת שהרמב"ם היה תמה על שיטת ההוכחה של הרס"ג שהיא בטלה משום שאין מה לדבר על גמול נצחי בעולם שהרי בלאו הכי אי אפשר הגוף לא יכול ליהנות ממנו. עד כאן זה מה שהבנתי ב5 דקות לימוד שנכחתי בהם.

שלום עליכם. לזיכוי הרבים אני מעביר לכם מבחן עצמי (אם תרצו תוכלו להפיץ בבתי הכנסת ובישיבות שלכם גם כן). מבחן עצמי למדנו בקהלת (פרק ז' י"ד) : "גם את זה לעומת זה עשה אלקים" לא תמיד צרין לחכות עד הימים הנוראים בכדי לבחון את עצמנו ולנסות להשתפר. הבה נשאל את עצמנו מספר שאלות. האם רצתי והתרגשתי לקראת תפילת שחרית הבוקר באותה התלהבות שבה רצתי והתרגשתי לקראת פגישת העסקים החשובה עם הלקוח החדש שהיתה לי היום? האם אני מוודא להגיע תמיד בזמן לפגוש את הקליינטים שלי ולשאר פגישות עבודה, והאם אני 'מהדר' לאחר תמיד לתפילה?

לכבוד הרב ביסודי התורה פרק ה' הלכה א' מהו החילוק בין שאר המצוות לבין ע"ז ג"ע וש"ד? לא כל כך הבנתי. נראה שהחילוק הוא רק במתכוון להנאת עצמו שבשלושת העבירות - יהרג ואל יעבור, ובשאר המצוות יעבור ואל יהרג, ואילו בשאר החילוקים - מתכוון להעבירו על המצוות ופרהסיא וזמן שמד זה אותו דין בין שלושת המצוות ושאר המצוות. הבנתי נכון? כל טוב