סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על תורת חובות הלבבות אשר חיברו רבנו בחיי בן יוסף בן פקודה.
"ספר חשוב זה התפרסם בין הלומדים בזכות דברי מוסריו הנעלים, המרוממים את האדם, ומנתקים אותו מרדיפה אחרי החומר. מטרתו העיקרית היא המוסר והשלמות הנפשית האנושית אשר בלעדיה האדם איננו אדם" (מתוך הקדמת הרב יוסף קאפח לספר)
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של חכמי תימן הקדמונים, כך שבשיעוריו יזכה הלומד להבין את דברי המוסר שבספר וגם את שיטת המחשבה של המחבר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות יחיאל קרואני ור' מאיר קאפח. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
קדושה אצל הרמב"ם
שלום הרב. כיצד ניתן ליישב את פרק פ"ו בהלכות בית הבחירה במשנה תורה בו הרמב"ם דן בקדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא בנושא של ארץ ישראל וירושלים עם השקפתו הבסיסית של הרמב"ם - להבנתי - שקדושה יש רק לקב"ה?
משמעות הביטוי "כביכול"
שלום רב לרב
אנחנו משתמשים בבטוי "כביכול", כדי להדגיש, שאין כוונתנו ממש לנאמר בהמשך.
אם כך מדובר בסיטואציה מוזרה,
שכן אנחנו מצהירים מראש, כי אין בדברנו משהו ממשי.
כיצד עלינו להבין את העניין.
בברכה
חיים אסנאפי
הלכה תאורטית והלכה למעשה
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול:
האם קיים לפי הלכות הרמב"ם המושגים דה פקטו (למעשה) ודה יורה (תאוריה) ?
זאת אומרת שמבחינה אובייקטיבית הרמב"ם צודק אמנם "עת לעשות להשם הפרו תורתך" \ התקבל בציבור.
דוגמאות לכך - שכר מתלמוד תורה, ברכה על ספר תורה מקלף שעובד בסיד, הפולמוס עם תורת הקבלה :
שלצורך העניין תיאורטית נכון אך מעשית יש מצב קיים שצריך להתאים את עצמנו אליו, כי לולא זאת הרי שמאוד קשה לקיים את הלכות ודעות הרמב"ם בימינו והרי זה מזיד.
תנאים
לרבינו, השלום והברכה!
יאירנו רבינו ממבוכתנו הכיצד יש להתייחס לאותן מעשיות בגמרא כדוג' קללותיו של רב אדא בר אהבה לחובה אשת רב הונא (ב''ק פ' א'), הקפדתו של ר' יוחנן על ר''ל וכו'..
ואם תאמר אגדה היא, מה ראו חז''ל להציג אותה כך שעלול להיווצר מכך תקלה ו/או מבוכה לכל הפחות?
מחילה ותודה!