סדרת שיעורי הרב יוסף קאפח זצ"ל על תורת חובות הלבבות אשר חיברו רבנו בחיי בן יוסף בן פקודה.
"ספר חשוב זה התפרסם בין הלומדים בזכות דברי מוסריו הנעלים, המרוממים את האדם, ומנתקים אותו מרדיפה אחרי החומר. מטרתו העיקרית היא המוסר והשלמות הנפשית האנושית אשר בלעדיה האדם איננו אדם" (מתוך הקדמת הרב יוסף קאפח לספר)
בשיעורים אשר עובדו לסדרת דיסקים על ידי מכון משה מוסיף הרה"ג יוסף קאפח זצ"ל רקע לנלמד ומרחיב בהסבר רחב ממה שכתב בהערותיו על הספר. הרב קאפח מלמד את הספר על פי שיטת המחשבה של חכמי תימן הקדמונים, כך שבשיעוריו יזכה הלומד להבין את דברי המוסר שבספר וגם את שיטת המחשבה של המחבר. הלימוד חי קולח ומעניין, וגם השואלים מוסיפים עניין וידע בחומר הנלמד. הרב מדבר עברית בהיגוי תימני, ולפעמים עברית בהיגוי ספרדי.
ההקלטות באדיבות יחיאל קרואני ור' מאיר קאפח. הפקה וניהול: שלמה חמדי. עריכה: איתמר כהן.
תכנים לקריאה נוספת
לסמוך על הנס או לבטוח בה'?
כיון שאנחנו עומדים לפני ימי החנוכה שבהם אנו מברכים הרבה שעשה ניסים לאבותינו.
אך עם זה יש קושי- חז"ל אומרים אין סומכין על הנס מול הכלל הזה לעומת זו יש מידה מאוד חשובה בעבודת השם הביטחון בה' כמו שכתוב 'השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך' וכן 'הבוטח בה' חסד יסובבנו'
אם כן איך שני הדברים מתיישבים? אם אני בוטח בה' זה לכאורה גם לרבות ניסים ולעומת זאת הכלל אומר שאין לסמוך על הניסים?
קושי אמוני ברמב"ם
כתב רבנו בהקדמה לספר המדע "כל המצוות שנתנו לו למשה בסיני בפרושן נתנו שנאמר : "ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה". (שמות כד', יב') עד כאן זה בסדר אבל המשך הפסוק הוא "אשר כתבתי להורותם". הפירוש של רבנו הוא שהתורה זו היא תורה שבכתב והמצוה זו היא התורה שבע"פ אם כן למה כתוב בהמשך "אשר כתבתי"? אם ככה איך זו תורה בע"פ? אשמח לדעת איך ניתן לפרש את זה ואיך מארי התיחס לעניין וגם לדעת איך אפשר להוכיח שהתורה שבע"פ ניתנה ביחד עם התורה שבכתב בסיני.
תודה מראש
נשים דעתן קלה', האמנם נחשבת האשה נחותה לפי תורת ישראל?
חלילה, צריך לדעת את השיח של חכמים, את הקוד שדיברו בו חכמים ולא לחשוב שאם כבר אמרו 'נשים דעתן קלה' אז הן פחות רוחניות, פחות דעתניות, לחלוטין לא.
הנהגה בבית כנסת יוצאי אשכנז
בבית כנסת של אשגנזים בזמן אמירת קדיש האים גם ספרדי צריך לעמוד